אני כבר שנים מצביע בחוסר ברירה ובחוסר אמון, ותמיד כפסע ביני לבין הפתק הלבן.
עושה רושם שהשחקנים הפוליטים שלא התייאשו מהפוליטיקה הישראלית מנהלים ריקוד של כסאות מוזיקליים בין מפלגות ישנות וחדשות כשהישרדות היא הקריטריון העיקרי לקבלת החלטות. חוסר האמון הזה, אגב, משתקף דרך אחוזי הצבעה נמוכים ברוב המדינות הדמוקרטיות.
יש פה מאמר נחמד שמתמצת את הבעיה והפתרון.
בפשטות מדובר על הקמת מנגנון של דלגציה של סמכות בין אנשים בנושאים שונים - זה די דומה ל- Affiliation שנפוץ כבר שנים ברשת, רק שבמקום לקבל תשלום על הפניה, מתבצעת הרשאה לייצוג בנושא מסויים. המודל מניח גם טרנזיטיביות (שאפשר לממש, או לא, שאז זה מקביל לבחירה ישירה)
ה- Use Case הוא די ברור, וגם הטכנולוגיות למימוש קיימות (מישהו אמר Bitcoin Block-chain?)
אפשר לממש על התשתית מגוון של מודלים לזיהוי קבלני קולות, מדידת השפעה ומניעת הונאות.
במישור הפרקטי מדובר בפשטות על הקמת מפלגה שהתקנון שלה יגדיר שקבלת ההחלטות בה תתבצע דרך תשתית האצלת הסמכויות עליה אני מדבר. והנציגים שלה בבית הנבחרים יהיו דומים לנציגים של ש"ס מבחינת העצמאות בהחלטות.
האידיאולוגיה היחידה שצריכה להיות למפלגה כזו היא להביא את האינטרס הציבורי של המצביעים שלה ולכן היא תשאב מצביעים מכל קצוות הקשת הפוליטית, שיעדיפו סיכוי ברור להשפיע במקום לבחור במישהו שהקשר שלו למצביע מבוסס על הצהרות לתקשורת ומצע לא מחייב.
אין היום קושי לממש מנגנונים טכנולוגיים של הצבעה והאצלת סמכויות, ברמת תקנון מפלגה, מבלי להסתבך עם שינוי שיטת המשטר הקיימת. וראיתי שיש מימוש גרמני בקוד פתוח (לא מדהים).
מה דעתכם?