פותחים את תקציבי החינוך

זוכרים שדיברנו על זה שלכבוד אירועי Civic Hack Day בישראל פנינו למשרדי ממשלה וביקשנו שיפתחו מאגרים?
אז משרד החינוך הרים את הכפפה ויזם שיתוף פעולה סביב הנגשת נתוני תקציב החינוך של בתי הספר.

קצת הסטוריה: המשרד השיק את אתר שקיפות תקציבית לפני מספר חודשים. הוא זכה לביקורת נוקבת משאול אמסטרדמסקי וגם אצלנו לא בדיוק התלהבו.

במשרד שמעו את הבקורת ורוצים להשתפר. הם עובדים על אתר חדש ובעוד כחודש יפרסמו את נתוני 2014. הם היו רוצים לשמוע מאיתנו:
- איזה נתונים לא פורסמו והיינו רוצים לקבל?
כדי לעזור לכם לענות על השאלה שמנו את כל קבצי אתר שקיפות תקציבית כאן.
מומלץ להתחיל בקובץ הזה על תקציבי המשרד לבתי ספר. הוא יותר מקיף מהקובץ שניתן להוריד מהאתר.

- איך צריך לדעתנו להיראות אתר שמנגיש את הנתונים האלה?

ביום ששי (5.6) נארח בהאקתון את נעה היימן, רפרנטית חינוך במשרד האוצר, לשיחה פתוחה על תקציבי החינוך, על הקריטריונים להקצאת המשאבים לבתי הספר, ועוד. אנחנו נעדכן כאן לגבי שעה מדויקת.

עד אז, אתם מוזמנים לחפור בנתונים, לספר מה אתם חושבים עליהם והכי חשוב - לא לשכוח להירשם להאקתון!

@shaulams @Avner

תודה רבה על הפרטים והקבצים. מדובר בנתונים מלפני שלוש שנים, חבל להשקיע זמן
בהאקתון בניתוח נתונים לא עדכניים. האם יש אפשרות לקבל את הנתונים מ-2014?
דבר חשוב שחסר הוא מה נוצל מהתקציב בפועל וכיצד.

2015-05-27 17:48 GMT+03:00 Shevy Korzen info@hasadna.org.il:

אעשה הכל בשביל להגיע

לייק 1

אכן, מדובר בנתונים ישנים, אבל נתוני 2014 אמורים להתפרסם בקרוב וזו ההזדמנות שלנו לומר מה היינו רוצים לראות שם.
אני לא לגמרי מסכימה שאין טעם לעבוד על נתונים ישנים. יש טעם להבין את ההגיון מאחורי ההקצאה לבתי הספר ולבנות כלים טובים להשוואות שיהיו נכונים גם לנתוני התקציב הבאים. @aaa כבר אמר שיכניס את הנתונים לדאטבייס ויחבר אליו את re:dash כפי שעשו עם נתוני מפתח התקציב מה שיאפשר לבנות שאילתות מענינות שיהיו רלבנטיות כאשר נוסיף למאגר את נתוני השנים הבאות.

יש לנו עוד נתונים עדכניים של משרד החינוך על התקשרויות עם ספקים חיצוניים בפטורים ממכרז - כולל נתונים על התקנות התקציביות למימון אותן התקשרויות. מה שאומר שאפשר לוודא האם אכן הכסף הלך לאן שייעדו אותו המחוקקים.

הקבצים כאן:
http://www.askdata.org.il/request/request_188#incoming-420
http://www.askdata.org.il/request/request_170#incoming-368

הלוואי שמישהו היה עושה משהו עם המידע הזה כי לי אין זמן.

עדכון לגבי הפגישה עם נעה היימן, רפרנטית חינוך במשרד האוצר: הפגישה תתקיים בששי, 5.6. בשעה 12:00.
לתוכנית ההאקתון המלאה: bit.ly/civ-hack-il.

הפניתי את השאלות גם למרכז אדוה, וזה המשוב שקיבלנו על הנתונים מעו"ד נוגה דגן-בוזגלו:

כעקרון שלמה סבירסקי, אתי קונור ואנוכי עוסקים במרכז אדוה בנושא תקציבי חינוך.

לצערנו לא נוכל להגיע למפגש עם הרפרנטית ביום שישי הקרוב.

בנתיים הסתכלנו שלמה ואני על הקובץ שצרפת. נראה שזה מסד שבנוי על פונקציות כלכליות לפי סעיפי העברה של משרד החינוך. חסרים בו נתונים מהותיים להשוואה בין בתי ספר. למשל: פרופיל בית הספר- פרופיל מורים (ותק והשכלה בעיקר), פרופיל תלמידים. אבחנה בין מורים קבועים, מחליפים, מורי העשרה, מורי קבלן וכד’. יש טור בודד להשתתפות הרשות המקומית- לא ברור מה זה כולל, האם למשל כולל תקציבי שיפוצים ובינוי?
בנוסף- ישנם סלי תקצוב שלא מופיעים. לדוגמא: סל מחוננים, סל עולים חדשים, סל שילוב.
בקיצור הפורמט הזה מאד לא נגיש ולא ברור.

לייק 1

בוקר טוב,

לכל מי שרוצים להצטרף לשיחה עם נעה היימן היום בשעה 12:00 ולא יכול להגיע להאקתון, אפשר יהיה להתחבר מרחוק אל https://appear.in/hasadna

סיכמנו חלק מהנקודות שעלו במהלך השיחה, כאן.

בהמשך לשיחה היום -
נראה שיש סתירות בין המידע שמופיע באתר “במבט רחב” לזה שמופיע באתר “הכל אודות מוסדות החינוך” (מנסיון לבדוק את מספר התלמידים בכיתה בחתך ישובים וכו’).

כמו כן, בנוגע לקובץ שצורך בשרשור - אם אפשר לקבל גם את כתובת המוסד והיישוב (אפשרות הפקת הקובץ ב"הכל אודות מוסדות החינוך" לא ממש עובדת) זה יכול להקל על הצגה של הנתונים על גבי מפה.

דבר נוסף הוא שב"הכל אודות מוסדות החינוך" נראה שיש נתונים ממש ברמת הכיתה (“בכיתה ד2 יש 30 תלמידים”) - אז יכול להיות שזה מעניין לרדת גם לרזולוציה כזו?

ועוד תגובה, הפעם מ @Avner מקבוצת תקבס (תקציב בית ספרי):

מאגרי המידע שאנחנו מעוניינים בפתיחתם/עדכונם על ידי משרד החינוך:

  1. פתיחת נתוני הערכת מורים (מדד ביצוע להשקעה הכספית), לא ברמה אישית, אלא ברמה הבית-ספרית:

  2. פתיחת תקנט, כמובן בצורה שלא תפגע בפרטיות, אבל תתן נתונים על אודות שעות התקן שמוקצבות לבית הספר, חלוקתן וניצולן בפועל.

  3. השבת נתוני הקצאת שעות התקן למערכת “במבט רחב”. עדכון מערכת “במבט רחב” באופן חודשי, כמו מערכת “מית"ר” ולא על בסיס שנתי (שנה אחורה).

  4. שחרור דוחות המיצ"ב בפורמט CSV, ובפרט החלק על האקלים החינוכי

נסי לשחק קצת עם זה
http://schools.chicagotribune.com/

זו מערכת שפותחה על ידי השיקגו טריביון, ומאפשרת למשתמשים לבצע פילוחים
מעניינים של בתי ספר ולראות עליהם פרטים מעניינים

לייק 1

להלן הסיכום שלי לפגישה. זוהי הזדמנות להודות לנועה שבאה ולשבי שהזמינה. אשמח לענות על שאלות ולהבהיר את הכתוב כאן.

מבוא לתקציב החינוך
אגף התקציבים מונה כחמישים איש ואחראי על תכנון והקצאה של תקציב המדינה. צוות החינוך באגף מונה שני אנשים. בשלוש השנים האחרונות הצוות עובד על הנגשה של נתוני תקצוב בתי הספר. לפני כחצי שנה עלתה גרסה ראשונה של מערכת השקיפות התקציבית עם נתוני 2012 ובקרוב תעלה גרסה משופרת עם נתוני 2014.

אגף התקציבים בוחן את התקציב ברמת המקרו ואת קצב גידולו לפי הגידול באוכלוסיה ותוכניות עליהן מחליטה הממשלה. הוא עובד מול אגף תקציבים במשרד החינוך אשר אחראי על בחינת התקציב ברמה הבית ספרית. בקרת התקציב נעשית על ידי החשב הכללי והחשבים במשרד החינוך אשר מנסחים את התקנות. ב-2015 התקציב היה אמור להגיע ל-47 מיליארד שקלים. מתוך סכום זה 37 מיליארד מיועדים ל-4,000 בתי הספר ו-17,000 גני הילדים בישראל.

הקצאת הכספים
מערכת החינוך מורכבת משיטות הקצאה שונות:

  • רשמי, עצמאי, מוכר
  • לפי גיל: יסודי, חטיבת ביניים, תיכון
  • חינוך רגיל
  • חינוך מיוחד.

אין כיום מסמך המרכז את הקצאת תקציב החינוך. העקרונות הכלליים נמצאים בנספח המצורף לתקציב המדינה וכדי לדעת את התמונה הכולת יש לחבר את כל חוזרי מנכ"ל משרד החינוך המפרטים את השינויים השונים. התקציב לא מחושב בכל שנה מחדש אלא נבנה על בסיס תקציב השנים הקודמות. בשל כך תקציב החינוך, כמו תקציב יתר משרדי הממשלה, גדל מדי שנה על פי קצב הגידול באוכלוסיה ועל פי תוכניות שנוספות על ידי הממשלה.

ישנם שלושה זרמים של כסף:

  1. שעות הוראה: מורה מול תלמיד.
  2. מעטפת הכוללת שירותי עזר כגון שרתים, לבורנטים, מזכירות ועוד. חלק זה מועבר לרשויות המקומיות והן אחראיות על השימוש בו.
  3. כל היתר: קרן קרב, צהרונים, קייטנות, תוכניות תקשוב, חומש, תשלומי הורים ועוד.

בנוסף לזרמים אלו הרשויות המקומיות מוסיפות מיוזמתן תקציבים שונים.

אין כיום נתונים על הכסף בו משתמשת או מעבירה כל רשות. החלטה מ-2010 מחייבת את הרשויות לעשות כן אולם רובן לא עושות כן. הנתונים אותן מדווחות הרשויות, אשר גם ניתנות לצפיה באתר הלמ"ס, לא ניתנות לרוב להשוואה אל מול תקציב המדינה מכיוון שכל רשות מנסחות אותם באופן שונה. ישנה יוזמה משותפת למשרד האוצר, החינוך והפנים שמטרתה לייצר קובץ קבוע אותן הרשויות יצטרכו להעביר.

כיצד מחולקות שעות ההוראה?
מספר שעות ההוראה נקבע על ידי משרד החינוך בלבד ולא על ידי הרשות המקומית. החלוקה נעשית באופן שונה בין היסודי וחטיבות הביניים ובין התיכונים.

ביסודי וחטיבות הביניים שעות ההוראה נקבעות על פי כיתות. החל מהרגע בו קבוצת תלמידים מוגדרת ככיתה היא מקבלת הקצאת שעות קבועה. למשל לכיתה א’ ניתנות 29 שעות שבועיות. על בסיס חלוקה זו מצטברים שעות נוספות על פי חוק. למשל, תוספת של 5 שעות על מנת לאפשר פיצול כיתות לקבוצות קטנות. חוק יום חינוך ארוך שנותן תוספת של 7 שעות שבועיות.

כיצד נקבע גודל הכיתות?
הגודל המינימלי לכיתה הוא עשרה תלמידים. כיתה בת 10-20 תלמידים מקבלת חצי מהקצאת השעות והחל מ-20 תלמידים מקבלת הקצאת שעות מלאה. הגודל המקסימלי של כיתה נקבע על פי מדד טיפוח. לכל בית ספר יש מדד טיפוח שהוא אוסף נתונים על פרופיל התלמידים והוריהם שנועד לשקף את המצב הכלכלי של בית הספר. המדד נקבע לפי הכנסת ההורים, השכלתם, מיקום בית הספר ועוד. המדד מחושב מחדש בכל שנה על ידי משרד החינוך לכל בית ספר. המדד נע בין 10 ל-1. כאשר בתי הספר החלשים ביותר מקבלים 10 והחזקים ביותר 1. בבית ספר בעל מדד 1 כיתה תהיה בת 40 תלמידים ואילו בבית ספר בעל מדד 10 כיתה תהיה בת 32 תלמידים. בהתאם למדד הטיפול גם נקבע סל טיפוח שמקנה לבתי ספר חלשים תוספות כגון יום חינוך ארוך כדי לייצר שיפוע בין בתי ספר חלשים לחזקים.

מדוע אם כן הממוצע הארצי של גודל הכיתות נמוך יותר? בישובים קטנים בהם אין מספיק תלמידים ישנן כיתות קטנות יותר, זאת מכיוון שמשרד החינוך מחויב לפתוח כיתה במקומות יש לפחות 10 תלמידים. בנוסף רשויות חזקות יכולות לממן מורים נוספים ולפצל את הכיתות.

כיצד מחולק התקציב בין בתי הספר?
תקציב השעות הוא 85% מסך התקציב של בית הספר! עלות שעה נקבעת לפי פרופיל מורה שמורכב מהשכלה, ותק והשתלמויות. משרד החינוך מתקצב לפי שעות (ערך ריאלי) ולא לפי פרופיל מורה (ערך נומינלי). כך, למרות שחלוקת השעות בין בתי הספר היא שוויונית הרי בתי ספר בהם ישנם מורים ותיקים יותר, שהוא הרכיב המשמעותי ביותר בשכר, יקבלו תקציב גדול יותר באופן נומינלי. על כן אם נציג את תקציב בתי הספר באופן נומינלי נקבל פערים שיהיה קשה להצדיקם. משרד האוצר לא יכול כיום להסביר את הפער התקציבי שבין בתי ספר מכיוון שנתונים רבים אינם נגישים עבורו, כמו ההוצאה של הרשויות המקומיות על בתי הספר וכן פרופיל המורה הממוצע בבתי הספר. על כן, משרד האוצר לא יכול לדעת באיזה בית ספר יש להשקיע יותר.

מה הם התשלומים הנוספים (כל היתר)?
התשלומים הנוספים כוללים:

  • תוכניות matching אשר ניתנות לרשויות שיכולות להשלים את הכסף. בשנים האחרונות משתדלים שרשויות חלשות לא יצטרכו לבצע את ההשלמה על מנת שלא ליצור פערים מול רשויות חזקות שיכולות להשלים את הכסף.
  • קרן קרב. המשרד נותן כסף לקרן קרב עבור שיעורי העשרה. הספק עימו היא מתקשרת הוא מי שמפעיל את קרן קרב. כיום, זוהי החברה למת"נסים. כיום אין בידי הממשלה נתונים על כיצד מחולק הכסף בין בתי הספר.
  • תשלומי הורים. בשנים האחרונות נעשה ניסיון להגביל את תשלומי ההורים כדי למנוע מצב בו רשויות מקומיות חזקות יכולות לתת שעות נוספות.

תיכונים
מערכת התיכונים מכונה מוכר שאינו רשמי. העובדים אינם עובדי מדינה. מי שאחראי על התפעול התיכונים הן בעלויות מקומיות של רשויות או רשתות (כגון אורט או עמל) אשר אליהן מועבר הכסף. התיכונים מתוקצבים לפי מגמות בתי הספר: עיוני, טכנולוגי ועוד.

בנוסף על כך, הרשות יכולה להוסיף כסף לתקציב התיכונים, למשל עבור שיעורי תגבור במתמטיקה או עבור שכירת מורים נוספים. למשרד האוצר לא ידועה התוספת לרשויות.

מערכות תשלום
ישנן 3 מערכות כספיות:

  • מרכבה - הכלי התקציבי העיקרי של ממשלת ישראל.
  • מת"ם (מערכת תקצוב מוניציפלי)
  • יוניק - תשלום שכר עובדי הוראה.

הרשויות המקומיות עובדות עם מערכת ‘אוטומציה’ אשר לא מתקשרת עם מערכת ‘מרכבה’ של הממשלה. בשל כך הממשלה לא יודעת כמה כסף יש בידי הרשויות המקומיות ובהתאם לכך כמה לתת. זוהי אחת מהסיבות שבעטיה קבלת תקציב מהממשלה לא מותנית בנתוני ביצוע של שנים קודמות והכסף ניתן על פי התוכניות המקוריות ולא על פי הביצוע.

היה מאוד מעניין לדעת מה קורה במשרד האוצר וללמוד על חלוקת התקציב
אותי מעניין במיוחד המעקב בין משרד האוצר ולוודא שהכסף שעובר ישירות לרשויות מגיע לבתי הספר בעצמם בסוף

דבר נוסף כפי ששאלתי בנושא פרוייקט שיותר ילדים יגשו חמש יחידות מתמטיקה

מאמר לדוגמא

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4661125,00.htmlטקסט מודגש

משרד החינוך פתח [חדר מחקר וירטואלי][1] שמאפשר מחקר של נתונים בתחום החינוך (תודה לאביבית על המידע). הסבר ניתן למצוא [כאן][2]. @shevy האם תוכלי בבקשה לבקש חשבון עבור הסדנא?
[1]: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/spss/dafault.htm
[2]: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-9/HoraotKeva/K-2015-9-2-3-9-4.htm

האם קראת את תנאי השימוש? לא בטוח שאנחנו עומדים בתנאי הסף.

תודה @avner
על פניו, מדובר בגישה למאגרים שלעמדת משרד החינוך חל עליהם חוק הגנת הפרטיות,
ולכן הם כרגע לא בתחום עיסוקנו. האם ראוי שיחול על המידע הזה חוק הגנת הפרטיות
זו כבר שאלה אחרת, אבל לבקש גישה למאגר תוך התחיבות לשמירה על סודיות, זו
כנראה לא הדרך לפתוח אותם.

שבי, עושה רושם שבמאגר יש את הנתונים הדרושים כדי לסגור את פער הידע בין תקציב הרשויות לתקציב המדינה. אלו בדיוק הנתונים עליהם דובר בפגישה ושאותם התקציב המקומי הפתוח צריכים כדי לחשב את תקציבי בתי הספר. בעזרת הנתונים יהיה אפשר לחשב את מדד הטיפוח הבית ספרי ואת הפרופיל הממוצע של מורי בתי הספר. בלעדיהם אני לא רואה כיצד התקציב המקומי הפתוח ומפתח התקציב מתקדמים בנושא החינוך.

אולי אפשר לבקש גישה למתנדבי סדנא שיחתמו על טופס סודיות. בסופו של דבר, הפלט הנחוץ מהאתר הוא מספרים ממוצעים שלא אמורים להפר סודיות.

תוכל בבקשה להפנות אותי למקום שבו נמצאים הנתונים שסוגרים את פער הידע
התקציבי? אני לא מצאתי ברשימה. ראיתי שיש מידע על מדד הטיפוח הבית ספרי (אותו
המשרד כבר אמר שלא יפרסם בשום פנים ואופן ככל שזה תלוי בהם) ויש מידע על תקני
מורים (מידע שמופיע לפחות באופן חלקי בקבצים שקיבלנו). כל אלה דברים שנמצאים
ברשות משרד החינוך. אני לא ראיתי בפירוט שיש מידע על התקציב שמעבירות הרשויות
המקומיות, על תשלומי הורים או כספים שמגיעים מעמותות ולמיטב הבנתי מהשיחה עם
נועה ביום ששי, המידע הזה גם לא נמצא ברשותו של משרד החינוך כיום.