הרעיון בקצרה - איסוף הנגשת נתוני בריאות יכולה לשפר מאד את איכות החיים של הציבור.
טענה 1 - עם מידע ומודעות אפשר למנוע הרבה מאד סבל מיותר:
לפי הערכות בארה"ב , 48% ממקרי המוות בטרם עת שם, היו מסיבות שקשורות באורחות חיים וגורמים חברתיים. עישון, תת פעילות גופנית, הרגלי אכילה, תאונות דרכים , תאונות אחרות (אבל גם מתח נפשי, דיכאון , אי שוויון, שעות עבודה ארוכות מידי וכו’. )
לפי ארגון הבריאות העולמי בשנת 2012 היו בישראל 41 אלף מקרי מוות. מתוכם 86% היו עקב מחלות לא מדבקות: 27% עקב מחלות סרטן, 26% עקב מחלות לב, 5% עקב מחלות נשימה כרוניות, 6% עקב סוכרת, ועוד 22% עקב מחלות לא מדבקות אחרות. עוד 14% היו עקב גורמים אחרים - 5% עקב פציעות (תאונות דרכים, תאונות עבודה, תאונות בבית וכו’) ועוד 9% עקב גורמים נוספים כגון מחלות מדבקות, בעיות נפשיות, ועוד
לפי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2012, מחלות לא מדבקות כגון מחלות לב, שבץ,סרטן, מחלות נשימה כרוניות, וסוכרת, גרמו ל-38 מיליון מקרי מוות מתוך 56 מיליון מקרי מוות - כלומר 67% מסך מקרי המוות. לפי הארגון ניתן למנוע 80% ממקרי המוות הנגרמים כתוצאה ממחלות לב, שבץ וסוכרת.
(נתונים נוספים בערך ויקי שכתבתי בנושא רפואה מונעת)
טענה 2- המצב בישראל די טוב אבל יכול להתדרדר
ישראל בעתלת תוחלת חיים גבוה. היא במקום 7 בעולם מבחינת תמותה ממחלות לא מדבקות ובעשור האחרון יש ירידה של עשרות אחוזים בשיעורי תמותה מתוקננים ב-4 המחלות הקטלניות ביותר -סרטן, לב, מחלות נשימה וסוכרת.
אבל מבחינת גורמי סיכון יכול להיות שאנחנו רואים תוצאות של"הון בריאותי" מהעבר - כיום נתוני הבריאות של הישראלים לא מדהימים - 26% מעשנים (אצל גברים יותר) ו26% שמנים (יותר גבוה בנשים), התחלואה בסוכרת והשמנה ככלה הנראה בעליה וככל הנראה שבפעילות גופנית לפחות שני שליש מהישראלים לא עושים מספיק פעילות גופנית. את ההשפעות של זה ייתכן ונראה בעתיד
כמה הדברים יכולים להיות שונים אפשר לראות בהשוואה בין רוסיה לבין ישראל. ברוסיה (שם מעשנים ,שותים אלכוהול יותר מישראל אבל ההשמנה שם דומה לישראל) הסיכוי למות בגיל 30-70 עומד על 30% בישראל 9%.
טענה 3 - גורמי סיכון רבים אינם ידועים לציבור:
לדוגמה - רכב פרטי גורם לתחלואה ומוות ב-5 אפיקים לפחות מוות בגלל תאונות דרכים ,זיהום אוויר מתחבורה, (וגם לזיהום אוויר שנפלט בחיפה מבתי הזיקוק), תת פעילות גופנית, וגם גורר תת גישה לשירותים רפואיים וגם גישה פחות טובה למזון בריא וגם אולי גורר מתח נפשי (בגלל פקקי תנועה וגם בגלל פחות הזדמניות לפעילות גופנית ביחס לחלופות).
[מתח נפשי - מה כבר ההשפעה שלו?][3] כנראה שיותר ממה שנראה ממבט ראשון - הוא קשור סטטיסטית לתמותה כללית מוגברת, חשוד בגרימת סוכרת, וגורם חשוב במנגון של יצירת דיכאון. יותר מכך - חלק מהנושא של עישון, שתיית אלכוהול, אכילה עודפת ועוד - קשור בכלל לנסיונות התמודדות לא כל כך מוצלחים בפריקת מתח נפשי.
לפי מחקר שנערך בהנחיית פרופ’ מאיר ברזיס, הנזק הכלכלי למשק רק מהסעיף של [תת פעילות גופנית][4] (לפי הערכת משרד הבריאות שני שליש מהישראלים לא מבצעים מפסיק פעילות של חצי שעה ביום) עומד על כ 34 מיליארד ש"ח בשנה.
טענה 4 - הרשויות לא עושת מספיק.
לפי ארגון הבריאות העולמית, בישראל אין תוכנית לאומית להפחתת עישון, לשיפור התזונה ולשיפור הפעילות הגופנית. (זה לא לגמרי מדוייק, אבל מה שיש כנראה לא מספיק טוב לפי הסטנדרטים שלהם)
גם כרשויות עושות הן לא תמיד עושות משהו מוצלח. לדוגמה רוב העידוד לפעילות גופנית בישראל נעשה דרך קבוצות ספורט או אירועי ספורט עממים. לא נעשה כמעט כלום לקידום אורח חיים פעיל - כלומר שילוב של הפעילות הגופנית לתוך חיי היומיום - לדוגמה [תחבורה פעילה][5] באותו זמן שהמשק משלם מעל 70 מיליאראד ש"ח בשנה על הוצאות בריאות - בערך חצי מזה המדינה - הממשלה משקיע בשבילי אופניים סכום של 40 מיליון ש"ח וממשיכה לפתח במרץ [תכנון מותאם לרכב פרטי][6] (פרבור, כבישים מהירים, מעט מאד נתיבי תח"צ, רמזורים מותאמים לרכב , חניה על מדרכות ועוד).
קמפיינים של הממשלה לעידוד אורח חיים בריא - נראים לפחות בעיני ההדיוט שלי - לא מספיק טובים.
טענה 5 - הסדנא לידע ציבורי יכולה להגיש מידע בריאותי חשוב (יותר טוב מהממשלה)
קודם כל יש נתונים רבים של הרשויות שניתן להנגיש לדוגמה מסמכי PDF
[פרופיל בריאותי -חברתי של הייישובים בישראל 1998-2002][7] משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטסיטקה, מאי 2006
[פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל 2009-2005][8], משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטסיטקה, פברואר 2014
יש מסמכמים נוספים בערך [אי שוויון בריאותי בישראל][9]
דוגמה למה אפשר לעשות עם זה - [המחשה של עודף התמותה והתחלואה במחוז חיפה במחלות סרטן][10]
עוד נתונים שאפשר לשאוב הם נתונים על זיהום - מתוך המפל"ס - ראו דוגמה לשימוש בשני הדברים בערך [זיהום אוויר בחיפה][11]
היבט נוסף וחשוב לא פחות הוא הנגשה וסינון של מידע איכותי אודות רפואה מונעת. אנחנו שומעים המון על אפקט בריאותי של גזר, קפה או כל מיני גימיקים בגלל שזה מוכר עיתונים, יש הרבה מאד מידע על בריאות אבל חלק גדול מזה זה איזוטרי - לא עושה השפעה גדולה ולאו דווקא בתחומים חשובים - יש גם תחומים כמו צמחונות שעליהם יש ויכוחים ארוכים - אנחנו כמעט ולא חשופים למידע על גורמי סיכון אמיתיים ועל דרכי מניעה, ועל דרכים לקידום בריאות (לדגומה יש קונצזוס חזק בנושא פעילות גופנית - אבל אין הרבה מידע על החסמים שלזה וכמעט לא מקודם בצורה רצינית -רוב המאמץ בנושא הולך לפעילות לא מאד אפקטיבית).
לדעתי לסדנא סיכוי לא רע להנגיש נושאי רפואה מונעת בצורה לא פחות טובה ממשרד הבריאות. הן מידע שחשוב לאזרחים מבחינה פוליטית (מה הרשויות עושות ולא עושות ) והן מבחינת עצות מעשיות מה חשוב ומה הוא שולי. אשמח לדעתכם.
(להודעה המקורית הוספתי 11 קישורים, המערכת מאפשרת לי רק 2 בגלל שאני חדש בפורומים - אשמח לספק עוד ).