מדדים לאיכות מידע ההתקשרויות שפורסם


#1

הי,

אני רוצה לפתוח פה שרשור של רעיונות למדידת איכות מידע ההתקשרויות הממשלתיות שפורסם.
המטרה היא להשוות בין משרדים שונים ולתת סוג של מוטיבציה להשתפר על ידי יצירת תחרות בריאה.

אם יש לכם רעיונות בנושא אנא כתבו.

אפשר להתרשם מכל המידע שיש לנו כאן:
http://data.obudget.org/queries/444#table

אדם

@saaralonbarkat @Vitaliy_Liubimtsev @vitaly @pwalsh


#2

אני אתחיל עם דוגמא:

בשדה ״אופן התקשרות״ (purchase_method), הערכים תקינים ואינם ״אחר״


#3

אפשר להכין שאילתא שמאתרת רשומות עם מידע חסר/פגום, ואולי אפשר לשלוח להם בקשת
חופש מידע או משהו כזה שיפרסמו מתוקן. יכול לעבוד לדעתכם?


#4

קרוב לוודאי שאין להם את המידע הזה - לא נראה לי שהם פוגמים אותו בכוונה.

השאלה שלי היא איך אתה מגדיר מה זה ״פגום״ - המטרה היא לתת ציון לכל רשות כזו לפי טיב הנתונים שפורסמו ולגרום להם להשתפר עם הזמן.


#5

חסר מספר תקנה תקציבית, חסר מספר פרסום במנוף, אין התאמה בין הדוחות לנתוני
הביצוע השנתיים


#6

יש איך לחבר בין Supplier_code לח"פ?

בתאריך 5 באפריל 2016 בשעה 17:49, מאת aaa info@hasadna.org.il:


#7

זה קוד פנימי במערכת המרכבה, אז רק אם הם יפרסמו את הקישורים


#8

עדיין לא. מחכים למישהו שיושיע אותנו בעניין הזה. אולי נגיש בקשת חופש מידע
לאגף החשב הכללי?


#9

אני חושבת שהגשת בקשת חופש מידע לקבל את רשימת הקשר בין מספר ח.פ. למספר ספק
זה רעין מצוין.

איך מעודדים - אולי אפשר ליצור מדד שמשקלל פרמטרים שונים (מתי פרסמו, היקף
המידע, איכות המידע וכד’), ולחלק אותות. כולם אוהבים פרסים. כך לא רק יורדים
על מי שמפרסם רע, אלא גם נותנים טפיחה על השכם על מי שעושה עבודה טובה.


#10

Hey Shevy :smile:

We can score based on whatever parameters we like.

As for incentives for good work, we should talk about it after we get some data and see how much good work we have, and by which departments. I’ve got a bunch of stories around this type of incentivisation based on stuff I’m doing with UK gov, and the biggest issue for incentives to work is to get to internal stakeholders who are deeply invested in transparency, to use data about publication quality for internal pressure.


#11

לגבי מה זה מידע פגום - שהסכום הגיוני, שהתקנה התקציבית קיימת וכדומה. אגב, יצא לי לרפרף על האקסלים, והם נראה דווקא בסדר פחות או יותר.

אפשר בעיקרון לכתוב שאילתא שקובעת לגבי כל רשומה אם היא “תקינה” (כל המידע ישנו ונראה סביר, נניח), איך אתם העידוד הזה קורה? שיהיה איזשהו דף באתר שלנו שיהיה בו “תו איכות” לגבי כל אקסל שהם העלו לאתר של היחידה לחופש המידע? אתם חופשים שהעובדים שעוסקים בזה במשרדי הממשלה יגיעו לזה ויתעדכנו שם?


#12

בנוסף, אם כבר סופרים דברים, אפשר להתייחס ליישום החלטה 1116 על פרסום מסמכי
ההסכמים


#13

KPIh-ים עובדים אם ההנהלה מעריכה את הנמדדים לפי המדדים.
האם אפשר לייצר באופן אוטומטי בקשה לחופש מידע במקרה של רשומה “לא תקינה”
…כן פר-רשומה.


#14

הניסיון שלנו הוא שהצפה של משרדים בבקשות חופש מידע היא לא אסטרטגיה אפקטיבית


#15

מישהו ניסה ליזום פגישה עם מי שאחראי במרכב"ה על המאסטר דאטה ולנסות לקבל ממנו את הטבלאות המתאימות?


#16

הבעיה היא שהמידע במרכבה לא איכותי, לא שאין לנו את המידע.

אגב, עוד פרמטר שישפיע על המדד הוא כמובן עמידה בזמני הפרסום שמגדיר הנוהל.


#17

מנסיון שלי ב- SAP.
אם המידע הוא מידע על ספקים (Business partners) שיש להם חשבונות. המידע מדוייק מכיוון שהם דואגים לקבל את הכסף


#18

יש עוד שדות שלא תמיד מוזן בהם ערך תקין - למשל מה שהוזכר למעלה (״חסר מספר תקנה תקציבית, חסר מספר פרסום במנוף״ וכו׳)


#19

השדות שהזכרת להבדיל משדות שהם קבועים יחסית ב- SAP הם שדות טרנזאקטיביים שמוזנים ברמת תנועה (תקנה תקציבית כאסמכתא לתנועה, מספר פרסום במנוף כחלק מהתהליך פרסום מכרז) .
יש התייחסות שונה ברמת היישום לשדות האלו.
תקלה בשדות Master data היא יותר דרמאטית ונובעת בעיקר מחוסר עדכניות שאינו תלוי בתהליכים עסקיים, או מכשל בהזנה.
לעומת זאת תקלה בשדות טרנזאקטיביים סביר להניח שקרתה כתוצאה מחוסר סגירות של לוגיקה עסקית.
אני חושב שצריך להתייחס לשני המקרים בצורה שונה


#20

ברור, לכל שדה יהיה משקל שונה.