שירשור שהייתי רוצה שיהיה פה כדי שנחשוב על איזה פעילות הסדנא יכולה לעשות במגזר הערבי. אני חושב שהדיון יכול ללכת לאחד משני כיוונים:
לא ברור לי שיש לי את התשובות, אבל כן יש לי את השאלה.
אפשר להחליט שפותחים מחזור של האקיתה בנצרת.
זה אכן יכול להיות רעיון מעניין. יכול להיות שזה אפילו משהו שיהיה יותר פשוט לגייס עבורו כסף?
…או בירושלים? שם יש לנו מקום וקהילה קיימת. ואת אגם.
אומנם זה היה לפני שלוש שנים, אבל אני הייתי בנצרת מספר פעמים בהזמנתם של צופן וגיליתי שקשה לנו מאוד לפעול במגזר:
אני מסכים ש״בואו לתרום למדינה״ זה כנראה לא משפט השיווק הכי מתאים. אבל בכל קהילה יש ידע ציבורי. למשל מימוש של רשויות מקומויות פתוחות בערבית זה כנראה לא רעיון רע?
זאת אסוציאציה סמנטית מוצלחת, כמה הרשות מעורבת בתהליך בעצמם?
great timing for this conversation, right when we’re brainstorming how to better integrate women developers at the workshop. this issue can be generalized to apply to any marginalized group.
a. Saying that they marry early and are unavailable for volunteering is not very accurate. There are many fathers and mothers at the workshop who prioritize and take one day off their families to devote to their hobby/passion/social obligation. same thing happens at “she codes”. women who are mothers take one day for themselves and invest it in their personal projects. especially when everyone knows that beyond the civil contribution it’s really good for your networks and your CV.
b. Saying that these guys are not interested in being involved in politics or whatever is also not very accurate. The whole idea of diversity is that different people interpret ideas in different ways. so for them civic tech might mean completely different things altogether. asking them to join means inviting them to bring their own interests to the table and not expect them to do things our way. Besides, even if they don’t relate to the open Knesset, they might very well get engaged in the open train or in “anyway”
הרשות מעורבת , אבל רק בהעברת נתוני תקציב. אבל נדמה לי שאנחנו רוצים דווקא להגיע לקהלים אחרים אם אנחנו רוצים מתנדבים מהמגזר. יותר צעירים, יותר מפתחים או אקטיביסטים (בהתהוות?) מאשר אנשי רשות מקומית שעסוקים מדיי ביומיום שלהם, ואני אומר את זה בכבוד ולא בציניות.
ובתגובה ל @mary ול @daonb - חושב שעד שננסה לא נדע, ובכל מקרה מסכים עם @noam ש:
א. ירושלים יותר קרובה מנצרת (למרות שגם היא, טכנית, מעבר להרי החושך)
ב. יש בירושלים גם אנשים ממזרח ירושלים, וגם לא מעט תלמידים ערביים להנדסה במכללה ע"ש עזריאלי, וגם קצת באונ’ העברית שאפשר לגייס אם רוצים להיות יותר ממוקדים
ג. כאמור, עד שננסה, לא נדע אם יתנדבו מהמגזר או לא. אני חושב, אגב, שהמיקום של ההאב הפתוח בלב הספרייה הלאומית יכול להיות כאן לרועץ.
יש משהו ש @amit_gal ואני פינטזנו עליו והוא מתחיל לקרום עור וגידים. עמית מדבר עם שתי"ל על הקמת סדנא בבאר שבע והכשרת וקליטת הפליטים מחולות כמפתחים בסדנא.
זה לא בדיוק “במגזר הערבי” יותר “במגזר המוסלמי”, אבל זו התחלה.
אולי בנצרת אפשר להקים סדנא עבור המגזר הנוצרי, אבל כדי שזה יקרה אנחנו חייבים גרעין מקומי וכרגע אין לנו. יכול להיות שבאר שבע יהיה יותר קל - כולה שעה ברכבת.