נשאלתי אתמול למה קהילות קוד פתוח ומידע פתוח מאמצות דווקא את פייתון.
אם תספרו לי אני אכתוב על זה בפוסט 
נשאלתי אתמול למה קהילות קוד פתוח ומידע פתוח מאמצות דווקא את פייתון.
אם תספרו לי אני אכתוב על זה בפוסט 
כי זו אחת השפות היפות וגם חזקות שיש, קל ללמוד ולשלוט בה מהר, כדי לכתוב בה קוד מכוער ולא מובן צריך להשקיע מאמץ יצירתי, וכמו שאמר הדוצ’ה: הקהילה והזן 
There should be one-- and preferably only one --obvious way to do it.
Although that way may not be obvious at first unless you’re Dutch
??
הי מרי!
לא רק קהילות קוד פתוח ומידע פתוח מאמצות את פייתון, אלא כמעט כולם מאמצים את פייתון.
לדוגמא, במחקר הבא שפורסם לפני שנה רואים שפייתון הפכה לשפת הלימוד המועדפת באוניברסיטאות הבולטות בארה"ב:
בגדול, זאת שפה פשוטה וקריאה, עם מאגר חבילות רחב ואיכותי מאוד וקהילה חיה ופורה. מה צריך יותר מזה?
אודי
שני דברים:
הראשון: יש כאן גם עקיצה לכיוון לארי וול, הבלשן שפיתח את פרל, שם אפשר “להגיד” כל דבר בעשרה ניסוחים שונים, ומהר מאוד מגלים שכל אחד שכותב בפרל מעדיף להתבטא אחרת, ממציא לעצמו “סלנג” או ניב פרלי שלפעמים אחרים מתקשים לקרוא בנוחות, ולפעמים למתכנת עצמו קשה לחזור לקוד שלו אחרי שנה ולהבין מה הוא עשה. אצטט מתחתית דף הman של פרל:
The Perl motto is "There’s more than one way to do it." Divining how many more is left as an exercise to the reader.
The three principal virtues of a programmer are Laziness, Impatience, and Hubris. See the Camel Book for why.
*השני: עקיצה עצמית על היקיות ההולנדית, שמעדיפה סדר פשוט ויעיל עם מינימום מאמץ.