קריאה לסופ״ש: בין קוד פתוח לצדק חברתי (יש עדיין מרחק רב)

The Ethics of Unpaid Labor and the OpenSource Software Community
http://t.co/9n0NYu6LCS

Disclaimer: This post is critical of open source software in the context of unpaid labor and the hiring requirements we’ve set up around it. It is not a criticism of open source software itself or the people who participate in it, both of which I and anyone who uses software benefits from. This is work that I - and many of us who do software for a living - also financially benefit from.
tl;dr: I want to see all people fairly compensated for their labor without feeling forced into it; I do not want to see free and open source software stopped.

אני לא חושב שהם היו אמורים להיות קשורים באיזשהו שלב…

לגבי הטענה שלו על קוד פתוח בהקשר של קבלה לעבודה - כשאתה מראיין מעצב, אתה לא מעדיף מישהו שחוץ מהמשימות בלימודים (או בכלל במקום לימודים) עובד על פרויקטים משלו?

ברור שמעדיף…
רק שהטענה היא שזה מייצר הטיה מובנית לטובת אילו שיש להם יותר זמן פנוי מאחרים.

אדם

מה שאדם,
מעבר לזה, אני בהחלט מלמד סטודנטים שלי שחשבון בגיטהאב ופעילות קוד פתוח היא משמעותית לבניית הפרסונה שלהם כאנשי מקצוע מובילים, אבל יש לזה מחיר.

ולגבי הכותרת אני מסכים איתך לגמרי שהם מעולם לא היו אמורים להיות קשורים, אבל מראשיתה של תנועת התוכנה החופשית היא בלבלה את המושגים הללו (ע״ע סטולמן) ועד היום גם במחוזותינו יש כאלה שמתבלבלים בין השניים. המאמר הזה בעיני חשוב כי הוא מסביר מאוד טוב למה מריטוקרטיה אינה דמוקרטיה ועד כמה היא מבוססת בפריבילגיה סוציו-אקונומית.

מאמר מדוייק
והוא כמובן מסביר גם חלק גדול מהסיבות למיעוט הנשים בסדנא ואת ההעדר המוחלט של אמהות (ובהכרח של ילדים קטנים). כמה לגיטימציה יש לאמהות לצאת מהבית למשהו שהוא יותר מסטודיו סי?
עוד קצת סטטיסטיקה מגדרית ב-OSS

ועוד משהו על מריטוקרטיה לדרך

the “meritocracy” that selects high-testing hard-working overachievers has been a big part of undoing the American Dream in the last 30 years or so. His “iron law of meritocracy” is that it becomes a smug elite that pulls up the ladder behind it, is socially isolated, prone to failure and inevitably corrupt.”

אם אני מבין נכון כריס הייז לא מדבר נגד מריטוקרטיה ככלל אלא על מה שקורה בארה״ב, כשיש חזות של מריטוקרטיה אבל קשה מאד להגיע למקומות מסוימים אם לא עלית על המסלול הנכון כבר בגיל צעיר מאד.

בארץ התופעה גם מתרחבת יחד עם ההתרחבות של יחידות כמו 8200 שהופכות לסוג של Ivy League מקומי.

אבל דוקא קוד פתוח נותן אפשרות לעקוף את כל זה. אני לא מכיר תחום יותר מריטוקרטי. לאף אחד לא אכפת מי את/ה אם הקוד שלך טוב, ומעסיק חכם יתרשם יותר מהגיטהאב שלך מאשר מתואר אוניברסיטאי.

נכון שזה דורש השקעת זמן ומאמץ, וזה הופך קשה משמעותית כשיש ילדים - אבל זה עדיין מסלול פתוח הרבה יותר מאשר תואר באוניברסיטה או שירות ביחידה מסוימת.

ויחד עם זאת יש עובדות חברתיות שהטענה שלך לא מסבירה:
אחוז הנשים בתואר ראשון למדעי המחשב באונ’ הוא סביב ה-30%. בשנה שלי היה כמעט חצי. כמה נשים משתתפות בקוד פתוח? אחוזים בודדים. למה? חסמים תרבותיות כמו גם מגבלות זמן. מה זה אומר עליהן? שהן מפתחות פחות מוכשרות? או שכן או שלא, אבל אתה כמעסיק לא רוצה להפסיד אותן ==> קוד פתוח הוא לא קריטריון יעיל
כנ"ל חרדיות וערבים

הינה גישה אלטרנטיבית:

Less headhunters, more hacker school

http://www.fastcolabs.com/3005681/how-hack-broken-gender-dynamics-workplace