יום שישי בצהריים. אנחנו מטפסים ברגל 3 קומות במבנה תעשייתי שמסתתר בין תיאטרון תמונע למוסכים של שכונת מונטיפיורי בתל אביב ומגלים חלל מואר ומעוצב, משרדיה של קרן ההון סיכון lool ventures. על שולחנות ארוכים יושבים ביחד חברי הצוות הקבועים של הפרויקט “פנסיה פתוחה” של הסדנא לידע ציבורי. כבר יותר משנה וחצי שהקבוצה עובדת על הקמה של מאגר נתונים פתוח ונגיש לציבור שיכול להראות מה בעצם קורה עם כספי הפנסיה שלנו. מעל 1,000,000,000,000 (טריליון) שקל מנוהלים היום בקרנות הפנסיה השונות. הכסף הזה, שמופרש כל חודש על ידיי כל אחת ואחד מאיתנו, מנוהל במגוון דרכים ומושקע חזרה בשוק באופנים שונים. קרנות הפנסיה אומנם מחוייבות לפרסם איפה מושקע הכסף אבל עד היום הדרך היחידה להגיע למידע הזה הייתה להיכנס לאתר הקרן, להוריד כמה עשרות דו"חות כספיים ואז לנבור בטבלאות אקסל אין סופיות בשביל להבין בעצם לאן הולך הכסף. כעת כל אזרח מן השורה יכול פשוט להיכנס לאתר הפנסיה הפתוחה ולמצוא שם איפה מושקע הכסף של כל חברה וחברה.
ביום שישי האחרון, התכנסנו חברי הצוות הקבועים, מתנדבים חדשים וכמה אורחים מיוחדים על מנת לנבור במאגר הנתונים הגדול הזה שיצרנו ולנסות להבין כמה דברים מהותיים לגבי טבע ההשקעות של חברות הביטוח. הדבר הראשון שעניין אותנו לבדוק הוא עד כמה המידע באמת שקוף. למרות שהחברות מחוייבות לפרסם דוחות כספיים, חלק מהכספים מושקע בחברות פרטיות שאיננו יודעים עליהן דבר מלבד שמותיהן. אחד השמות שמצאנו לדוגמא התאים גם לחברה להתפלת מים וגם לאתר פורנו - לאן הולך הכסף? אפשר רק לנחש. בעזרת בדיקה של מאגר הנתונים בדקנו את מידת השקיפות של 7 קרנות הפנסיה המובילות. גילינו כי אחת החברות למעשה אינה מפרסמת מידע מספיק לגבי 8% מההשקעות שלה.
דבר נוסף שהעסיק אותנו הוא השאלה האם כספינו מושקע בחברות שלאו דווקא תואמות את האינטרס הציבורי. לפיכך בדקנו את אחוזי החשיפה של קרנות הפנסיה השונות לחברות מזהמות על פי מדד של משרד לאיכות הסביבה. שאלה נוספת שהעלינו היא כמה מהכסף שלנו מועבר למשכורות העתק של המנכ"לים. בשנים האחרונות נפוצה התופעה שמנכלים מקבלים משכורות בסדר גודל של עשרות מליונים. כל עוד המשכורות האלו שולמו על ידיי בעליי המניות וקוזזו מהרווחים שלהם הן לא היוו ענין לציבור. אולם ברגע שהמשכורות מתחילות להיות ממומנות על ידי כספים ציבוריים - זה כבר סיפור אחר. מה שעשינו בדאטאתון הוא להצליב בין מאגר המידע שלנו לבין טבלת שיאני השכר במשק וגילינו שמליונים על גבי מליונים של שקלים מועברים כל שנה לחברות שהמנכ"לים שלהם נוהגים לקצוב לעצמם משכורות עתק.
התחלנו לעשות נסיונות לבדוק עד כמה הקרנות מצדיקות את דמי הניהול שהן גובות מחבריהן. דמי הניהול בעיקרם הם תשלום למנהל ההשקעות שאמור לשבת כל יום ולהחליט מה הדרך הטובה ביותר להשקיע את הכסף. אם הוא עושה את העבודה שלו, ההשקעה אמורה להניב רווחים גדולים ובעצם להצדיק את המשכורת שלו. החלטנו לראות עד כמה פעילה עבודת הניהול שעושותה קרנות. על מנת לעשות זאת בחרנו בדוגמה אחת מתוך שלל אפיקי ההשקעה - ההשקעה בבנקים. ריכזנו את כל נתוני ההשקע של הקרנות השונות בענף הבנקאות והשוונו זאת למדד הכללי של הבנקים.
כמו כן, התחלנו לבדוק כמה ההשקעות של הקרנות מסוכנות. ברמת העיקרון, המדינה מדרגת את אגרות החוב השונות על פי סיכון ומגבילה את הקרנות לכמה נכסים מסוכנים מותר להן לקנות. גילינו שאחת מהחברת הגדולות בשוק בעצם עושה דירוג פנימי לניירות הערך שהיא רוכשת. כעת נרצה לפנות למשרד האוצר על מנת לראות איזה פיקוח הם מפעילים על הדירוג הזה ועד כמה הוא אכן משקף את המציאות.
לדאטאטון הגיעו גם אתי אפללו ושאול אמסטרדמסקי, כתבים כלכליים בכירים מכלכליסט. הם גילו סקרנות רבה מהכלי החדש והתלהבו מאוד מאפשרויות הגילוי הטמונות בו. התחלנו לחקור את השאלות המעניינות שהעלו הכתבים ואנו מקווים להמשיך ולעבוד איתם בעתיד על מנת לגלות עוד סיפורים רבים נוספים.
נסיים בתודה לכל המתנדבים שהגיעו והשקיעו מזמנם לטובת ציבור החוסכים לפנסיה בישראל.
ותודה לענת וובנובוי על הסיכום