הכנסת יצאה היום בהודעה על העלאת מאגר החקיקה הלאומי.
מה אתם אומרים ?
@ofri @alon_antin @daonb
זה כאילו הדרך לגהנום רצופה מלללא כוונות טובות.
אני לא יודעת על מה הם מדברים כשהם אמרו שהם בחנו את המודל הבריטי והקנדי, אבל
זה ממש לא דומה.
החוקים עדיין ב- PDF, אין יכולת להוריד את כל החוקים ביחד, אין רישיון (מסתבר
שגם חוקים צריכים רישיון שימוש ברור), ובכלל זה עדיין לא מכיל את כל מאגר
החקיקה.
זה מרגיש לי מערכת השאילתות all over again… :-\
מור
ממש מעצבן… לא ברור איך הם מוציאים עדיין פרוייקטים כאלה
הבעיות הכי גדולות:
- אין API (או אפשרות להוריד את הנתונים)
- מסמכים בPDF
מבחינתנו אם רוצים עכשיו לעשות שימוש בנתונים לצרכי ניתוח צריך שוב לכתוב תהליכי סקרייפינג מורכבים בשביל לקחת את הנתונים אלינו ולארגן אותם בצורה נורמלית
חוץ מזה, אם רוצים לעשות שימוש בנתונים דרך האתר שלהם, זה גם קשה מאוד. אין שום אפשרויות חיפוש רלוונטיות (אפשר לחפש רק שם של הצעות חוק לא בתוכן שלהם), כמו כן, אין קישוריות בין אובייקטים, נגיד, אם אני רוצה רשימת חוקים שחוקקו בועדה מסויימת.
חויית משתמש גרועה… מישהו יכול לומר לי מה הסטטוס של הצעת החוק הזו?
http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawSecondary.aspx?lawitemid=327513
ובנוסף, יש את הסעיף היפה הזה:
במקרה של סתירה או אי-התאמה בין המידע והמסמכים במאגר ובין הפרסומים הרשמיים של מדינת ישראל, המידע והמסמכים המופיעים בפרסומים הרשמיים, ובין היתר ברשומות ובדברי הכנסת, הם הקובעים.
2 לייקים
יפה שיש רצון טוב, וגם נסיון לעשות משהו טוב,
אבל זו דוגמה קלאסית לכך שהמדינה צריכה בעיקר לשחרר מידע.
אפשר לכתוב מאמר על האינטרסים והתרבות הארגונית הבאים לידי ביטוי במוצר כזה לעומת אלו הבאים לידי ביטוי ב (נגיד) “כנסת פתוחה”.
מור, לפי סעיף 6 לחוק זכויות יוצרים התשס"ח:
לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין.
לא שאני מגן על משהו, רק מציין זאת. את (ואחרים) צודקים לגבי הפדף, החיפוש וה-API.
אז זייהו, שגם אני חשבתי ככה, ואז הסתבר לי שזה גם צריך להיות מצוין באתר
במפורש, ברישיון השימוש. 
2014-12-09 14:53 GMT+00:00 idoivri info@hasadna.org.il:
לא סביר בעליל. תנאי שימוש, מפורטים ככל שיהיו, לא יכולים להיות מעבר לחוק.
עידו
אני לא כותב חוות דעת משפטית מפורטת, אלא רק מציג את המסגרת.
בעקרון החוק קובע שיש תכנים שחלות עליהם זכויות יוצרים ויש תכנים שלא חלות עליהם זכויות יוצרים.
אבל, יתכן מצב שבו נעשתה פעולת עריכה או עיצוב של חומר שאין עליו זכויות יוצרים, ובעקבות כך נולדות זכויות יוצרים על התוצר החדש.
לפי החוק החל היום, אין זכויות יוצרים ביחס לחוקים, תקנות, דברי הכנסת וכו’ (בחוק הישן היו).
(חוק לא ביטל את זכויות היוצרים של המדינה ביחס לסוגי מידע שלא מפורטים בחוק).
בנוסף, החוק אינו מאפשר זכויות יוצרים ביחס לעובדות (כגון: רשימת הקבוצות המשחקות בליגה) וחדשות היום (שאלה: האם המידע מי הצביע איך נחשב חדשות היום?), אבל יכולות להיות זכויות יוצרים לגבי הדרך בה מוצג המידע (לרשת חדשות יכולות להיות זכויות ביחס לשידורי החדשות שלה).
כאמור, עדיין ביחס לכל הנ"ל יכולות להיות זכויות יוצרים במידה והמידע שאין עליו זכויות יוצרים נערך או סודר או סוכם.
התשובה לשאלה האם יש זכויות יוצרים במקרה כזה, תלויה במידת הבחירה והמחשבה שהושקעה בארגון החומר. נראה שלסדר את התוכן לפי סדר אלף בית - לא יקים זכויות יוצרים. מאידך, כאשר מקשרים למידע החופשי מידע אחר או מקשרים בין פיסות של מידע חופשי - ובמהלך הקישור נדרש לברור איזה סוג מידע לקשר ואיזה לא - כנראה יקומו זכויות יוצרים.
תנאי השימוש של אתר הכנסת ממש מטעים כי הם מתייחסים באופן פרטני לכל מיני סוגים של מידע, ולא מפרטים את המידע שאין עליו זכויות יוצרים.
באתר משרד המשפטים (שבו יש RSS ים של חוקים תקנות ועוד) תנאי השימוש לא מוצגים באופן ידידותי כי נכתב שם שזכויות היוצרים ביחס לתוכן שבאתר הן לפי חוק זכויות יוצרים, כלומר צריך להכיר את החוק כדי לדעת על מה חלות זכויות ומה חופשי.
זהו בקיצור.
ההסבר שלך עושה לי חשק לתבוע מישהו … 
וברוח קצת יותר חיובית, תודה על ההסבר הברור והבהיר :=)
אם זה יצא ברור, אז נכשלתי 
לייק 1
אל תדאג, לא הבנתי כלום.
נראה לי שכל מה שצריך זה שמידע שמופק מכספו של הציבור יהיה חופשי לשימוש. אצל הבריטים הרשיון מתחיל ככה:
You are encouraged to use and re-use the Information that is available under this licence freely and flexibly, with only few conditions
אבל אצלנו זה “כל הזכויות שמורות לכנסת” ו"כל הזכויות שמורות לפיקוד העורף". למה הם בכלל שומרים לעצמם זכויות במידע ציבורי? הם בין כה וכה ציבוריים.
@mary , אולי תכתבי פוסט ביקורת על הזוועה ל"מאה ימים של שקיפות"?
כל הכבוד למי שאחראי על הפרוייקט.
זה פרוייקט חשוב שהיה אמור להיות קיים כבר מזמן (כמו הרכבת התחתית בתל אביב) וטוב שהוא יצא אל הפועל בסופו של דבר.
לדעתי זה פותר בעיה קשה של רישוי לגירוד המידע שהייתה לאמיר מור.
זה גם מראה לנו כמה חשוב שנהיה בקשר עם מקבלי ההחלטות כדי להסביר להם את עקרונות המידע הציבורי ואז המידע ישוחרר בצורה קריאת מכונה.
מישהו רוצה לקחת על עצמו לנסח מכתבון קצר על מה עוד נדרש כדי שהסדנא תוכל להשתמש טוב יותר בפרוייקט?
אני אעביר זאת ליו"ר הכנסת ביחד עם הערכתי על סיום הפרוייקט דרך הליכודניקים החדשים.
תודה,
אלון
אלון, תודה על הכוונות, אבל אני מנסה להבין למה אנחנו צריכים להעריך את
הפרוייקט (מלבד נימוס מיותר).
ספר החוקים של מדינת ישראל היה צריך להיות אלקטרוני כבר לפני שנים (כמו
שאמרת), והיום הוא עדיין נמצא בידיים פרטיות. אפילו בכתבה אומרים ומדגישים
(!!!) שהמידע בידיים הפרטיות (נבו, תקידן) יותר טוב ומהימן. הפרוייקט הזה נראה
כאילו הוא יוצא ידי חובה. הוא עדיין עובד לאט ועדיין לא עוזר לשום בעית
הסקרייפינג של אמיר.
כדי שהסדנא תוכל להשתמש בפרוייקט חסר כאן דבר אחר עיקרי - API שעובד, וזה
מתקשר לנושא האחר של אתר הכנסת. שניהם פה באותה החבילה, ובשניהם לדפוק על
דלתות יו"ר הכנסת זה לא הצעד שיביא לשינוי משום שהוא עצמו לא מבין את משמעות
המילים פתוח ושקוף.
מור
2014-12-14 23:11 GMT+00:00 Alon Antin info@hasadna.org.il:
אסכם את התגובה הראשונית שלי: What the hell???
עבדתי על בוט שייקח את המידע הקיים מאתר הכנסת ואתר משרד המשפטים וינסה לייצא מטא-דאטה על בסיס המידע שניתן לקרוא אוטומטית, ללא עבודה ידנית ולהשאיר את שאר המטא-ראטה לעבודת המטייבים.
עכשיו הם שחררו הרבה יותר מידע במקום מרוכז, אבל אני עדיין צריך לבצע גירוד, ולהתאמץ להבין ש-sb זה sort by ו-so זה sort order ו-D מסמל DESC (קיצור ל-descending). למה???
אני מברך כל צעד שהם עושים בכיוון זמינות הממשל. אבל, ממש לא אופתע אם הם החליטו על העלאת המאגר, בכלל או בהקדם, בעקבות בקשת חופש המידע שצבי ואני הגשנו בנושא. כעת הם ינסו לטעון, אין לנו צורך לתת לכם את המידע, הנה הוא. אבל זהו, שחסר שם הרבה מידע וכמו ששמתם לב, אין API, זה הצורך העיקרי.
יהודה
יהודה,
האם אתה יכול לפרט את החומר שחסר שם, ואת הפונקציונאליות שהיתה בכנסת פתוחה ולא קיימת שם?
-
אני לא יודע אם אתה ציני אבל יש שם תיאור גרפי של מצב התקדמות הצעת החוק
יודעי ח"ן גם יודעים לומר לפי סדרת הפרסום - “ספר החוקים” - שהצעת החוק כבר עברה קריאה שלישית והתקבלה כחוק … -
האזהרה המשפטית שם למטה מזכירה את זו של משרד הבריאות על קופסאות סיגריות
-
באמת שהמצב הזה הוא התקדמות אדירה
עצם העובדה שיש קישור לפרוטוקולים של הדיונים בוועדה היא חלום בעיניי
אבל מה אני יודע - אני רק משפטן
מישהו יכול להסביר לי איך התנועה לאיכות השלטון לקחה קרדיט על הקמת מאגר החקיקה?!
לייק 1
תגובה מסודרת:
צבי ואני הגשנו בקשת חופש מידע מסודרת ב-24 לנוב’ וידוע לנו שהגישו בקשות דומות. זאת לאחר שצבי ויונתן כבר נפגשו בעבר עם הממונה על נוסח החוק בכנסת והממונה על מאגר החוקים הלאומי.
התנועה לאיכות השלטון אינה היחידה - אבל היא נוטה לקחת קרדיט בלעדי על “ניצחונות” רבים, חיפוש בגוגל “התנועה לאיכות השלטון בשיתוף” לא העלה תוצאות סבירות משביעות רצון, חיפוש “התנועה לאיכות השלטון והאגודה” העלה תוצאות שלא בטוח שחברי התנועה היו רוצים.
אני יכול רק להתייחס רק למידע שציפינו לקבל ושביקשנו בבקשת חופש המידע ששלחנו:
- עבור כל חוברת - ביקשנו מספרי חוברות (רשומות) - בפועל - יש מספרי חוברות, אבל אין מיון או חיפוש לפי מספרי חוברת.
- ביקשנו תאריך פרסום אזרחי ועברי - בפועל - יש רק אזרחי, אין תאריך עברי למרות שהוא קיים אצלם.
- ביקשנו עמוד ראשון ואחרון של כל חוברת - בפועל - לא קיים במאגר.
- עבור כל נושא - ביקשנו שם או כותרת נושא - בפועל - קיים במאגר.
- עבור כל נושא - ביקשנו חוק או תקנה מקושרים - בפועל - יש קישור לחוקים שהחוק מתקן, אין קישור לחוקים אליהם החוק מתייחס או שמתייחסים אליו.
- עבור כל נושא - ביקשנו עמוד התחלה וסיום - בפועל - קיבלנו עמוד התחלה בלבד.
- עבור כל נושא - ביקשנו תאריך קבלה של חוק או חתימה של תקנה - בפועל - לא קיים במאגר.
- עבור כל נושא - ביקשנו את שמות החותמים על החוק/תקנה ותפקידם - בפועל - לא קיים במאגר.
- ביקשנו מטה-דאטה כמו קישור להצעות חוק ועוד - בפועל - קיים במאגר.
כמו כן, מלבד הופעת כל חוק על תיקוניו בעמוד אחד אין מזהה מקשר, ביקשנו (מתוך ידיעה שקיימים) מזהים מקשרים בין המצעות חוק, דיונים בכנסת, חוקים ותקנות, אבל, המאגר הזה לא מספק אותם.
ונחזור לבעיה העיקרית, המידע לא נגיש באופן קריא למכונה. צריך לבנות בוט שינחש את הקשר הטקסט ו"יקרע" את אתר הכנסת על מנת לייצא את המידע שהם כן הואילו בטובם לשחרר.
ותגובה אישית לכתוב בכתבה:
עו"ד גלי בן אור, מנהלת פרויקט מאגר החקיקה, מדגישה כי הוא אינו מתחרה במאגרים הפרטיים. “הוא בראש ובראשונה מביא לידי מילוי את חובתה של המדינה להביא בפני האזרח את המידע לגבי החוקים החלים עליו בצורה מפורטת, נגישה ושקופה”.
המאגר מאפשר חיפושים וחיתוכי מידע שלא היו זמינים עד היום, מסבירה בן אור, כמו “חיתוך לפי תאריכים, לפי הכנסת שבה התקבל החוק ולפי השר הממונה. ניתן לקבל מידע הן לגבי החוק והן לגבי התיקונים שנעשו בו, שכן לגבי כל חוק מפרט המאגר את רשימת החוקים שתיקנו אותו לאורך השנים. גם רשימה זו לא היתה קיימת בפורמט זה באף מאגר קודם לכן”.
- המאגר של הכנסת חייב להתחרות במאגרים הפרטיים - הוא חייב להגיש את נוסח החוק הסופי as is ביום הצפייה.
- הוא לא ממלא את חובתה של המדינה באשר לפרסום החוק כי החוק עדיין לא נגיש לאזרח, רק עובדת קיום חוק בשם X וגלגוליו היא שנגישה לאזרח.
- המאגר מאפשר חיתוך לפי כנסת רק בגלל התאריך (שימו לב לשדה תאריך בעת בחירת כנסת), מה שאומר שאין חיפוש בשדה “מספר כנסת”
- “רשימה זו לא הייתה קיימת בפורמט זה באף מאגר קודם לכן” - כי אף פעם לא שחררו את המידע, וגם עכשיו קשה לקרוא לדבר הזה שחרור.
לייק 1