ראיתי כאן את ההצעות השונות לשינוי המודל לחברות בעמותה, ומן הסתם, בתור זה שהעמותה מאוד חשובה לו (ולפרויקט שהוא שותף לו) אני חושב שזה דיון חשוב. אני פותח דיון חדש, ורוצה להעלות כמה שאלות:
א. מפני מי העמותה צריכה להתגונן? - גם במודל הקיים ניתן לא לאשר חברים חדשים על בסיס ענייני. כלומר, היפוטתית, אם קבוצה גדולה של חברים מאירגון ימין המקורב למפלגה פוליטית ספציפית ינסו להשפיע על אופי האירגון - ניתן יהיה לדון בהם בועד, ולפסול אותם פרטנית על סמך השייכות שלהם, הכוונות של האירגון ממנו הם מגיעים ועל סמך חוסר התרומה/קשר שלהם לקידום האג׳נדה של הסדנא או אחד הפרויקטים שלה. לצורך העניין, גם מתנדב שנכנס לגיטהאב, שינה שורה אחת בקובץ ״Read Me" יוכל להיפסל, כי זה באמת מופרך ואני אהיה הראשון לתת גב לפסילה הזו.
ב. האם הסדנא צריכה להיות אירגון גמיש, משתנה, חדשני ומתפתח, או קהילה מקובעת, שמרנית ותלותית? - לפעמים קורה שדורות מתחלפים, מתנדבים באים והולכים, פרויקטים מתחילים ומסתיימים ואופי של אירגון משתנה. בד״כ זה גם לא דרסטי, וגם לאור תוצאות הבחירות האחרונות (גם אם היו רחמנא ליצלן מאפשרים למתנדבים פעילים להצביע), נדמה שהיה איזון יפה בין חדשים לישנים, פעילים וסימבולים.
החצי סנט שלי בתשובות לשאלות הללו:
א. להתגונן מפני אויב חיצוני זה קל, כפי שכבר אמרתי, יש את הכלים לכך גם היום ואפשר אפילו לשפר אותם. גם במקרה האחרון, אם זה היה המצב, הועד היה מתכנס, פוסל שמות וסוגר עניין. דווקא להפך, היום הדלת של הועד פתוחה להשפעות מאוד זרות, בעיקר כשאין באמת מגוון מועמדים בבחירות (בדקו בשנים האחרונות את כמות המועמדים לועד). קחו את הדרמה האחרונה, כולה היתה סביב דבר אחד- אישור בקשות הצטרפות של מתנדבים חדשים. זו היתה ותישאר הדרישה היחידה שלי (בכוונה לוקח אחריות, למרות שאני לא לבד) ושל מי שצידד בבקשה הזו מפרויקטים אחרים. מי שמחבר נקודות קדימה, עושה חישובים פוליטיים, ממעיט בערך שיקול הדעת של מתנדבים וכו׳ זה על אחריותו בלבד.
הדרך להתגונן מפני מתנדבים פעילים בסדנא (סה״כ הם הגיעו אלינו, נרשמו בטופס מתנדבים, הגיעו לערב התרשמות, הצטרפו לאחד הפרויקטים ופעילים בו מרצונם) היא דרך פתלתלה בהרבה, שדורשת תתי ועדות וגופי סמך, מבנים מסובכים ומבחני נאמנות קפדניים, תקנונים חדשים והחלטות לא מידתיות של ועד ערב בחירות בניגוד להמלצות משפטיות שהוא עצמו הזמין. לזה לא אסכים ברמה האישית, על אף שכבר הוצא נגדי חוזה אישי ונמחק שמי הטוב ותרומתי לסדנא בשנים האחרונות. הסדנא חשובה לי מדי, ולא אתן לה להיחטף מן הציבור שהיא כה חשובה לו. כבר היו מי שבקהילה ובועד אמרו שלא בהכרח מי שתורם קוד, גם צריך/יכול לקחת חלק בגיבוש אופי הסדנא. זה פתח יותר בעייתי בעיני לפורענות, כי זה גוף שאני מאחל לו להמשיך להתקיים ולגדול גם אחרי העידן שלי, שלכם, של כולנו. לא הייתי רוצה מעמד של מתכנתים ומעמד של מומחי מדיניות. להפך, הציפיה שלי היא שמי שמגיע מתוך ערכים של תרומה לקהילה, מעורבות חברתית וחופש מידע, יהיה שותף לתהליכים כאלה ולא יוקצה מהם.
ב. גם כאן התשובה שלי היא פשוטה, עדיף גוף שיודע להתקדם, להיות קשוב לשינויים שבו ולגבש קהילה אמיתית. כשהייתי במועצת התלמידים של התיכון שלי זה היה הגוף שהיה הכי חשוב לי בעולם. גם שנה אח״כ עד שהתגייסתי עוד הייתי בקשר עם אנשים בו, עניתי ותרמתי, עזרתי איפה שהיה נראה לי שהעזרה שלי חשובה. אבל עברו כבר הרבה שנים, אני כבר לא לומד שם, אני כבר לא חלק מהמרקם החדש שנוצר, ואני לא מרגיש צורך אובססיבי לאחוז בגוף הזה ולהשפיע על הקהילה הזאת, אם אני לא באמת חלק ממנה. באסיפה האחרונה ראינו המונים שהגיעו להצביע לועד לפי רשימה מוכתבת מראש ונגד רשימה מוכתבת מראש, רשימה של אנשים שהם ספק מכירים ושהקשר שלהם לסדנא או לערכיה (לפני שנבחרו לועד לפחות) רופף במיוחד, גם במבחן הזמן וגם במבחן המעשה. אני בטוח שכל אחד מהם בטוח שהוא עשה טוב, אבל אני לא בטוח שזו התוצאה ואני גם לא בטוח שלנצח זו תהיה התוצאה.
זהו, זה בעיקר חומר למחשבה, אני לא מנסה לשכנע אתכם שאני בן אדם טוב, אני יודע שכולם פה עם קילשונים ולפידים ולא מצפה שתסכימו איתי כי (רק) משום שזה אני, אבל אשמח שהשאלות הללו יהדהדו בראשכם, כי סה״כ לכם יש את הכח להפוך את הסדנא למה שכולנו היינו רוצים שהיא תהיה.
גל