מבדיקת “כלכליסט” בשיתוף עם פנסיה פתוחה עולה כי נכון לסוף פברואר 2019, נטלו החוסכים הלוואות בהיקף של כ־14.5 מיליארד שקל מקרנות ההשתלמות ומקרנות הפנסיה כל עוד ההלוואות הללו אינן מוחזרות, אי אפשר למשוך את הכספים מקרנות ההשתלמות.
כאשר 8% מכספי החוסכים משמשים להלוואות בריבית אפסית, פוחתת יכולתו של מנהל ההשקעות של קרן ההשתלמות לנצל את הירידות החדות בשווקים כדי לרכוש סחורה במחיר טוב — אג"ח ממשלתיות שמחיריהן ירדו או למשל אג"ח של חברת החשמל או רכבת ישראל. לו הכסף הזה היה מלכתחילה שוכב בפיקדון בבנק או באג"ח סולידית מאוד ונזילה, היתה למנהל הקרן גמישות להנזיל את ההשקעה הסולידית ולהמיר אותה בהזדמנויות שנוצרו בימים אלה בשווקים.
חברות הגמל נמצאות פה בסוג של ניגוד עניינים. הן שיווקו את ההלוואות האלה כדי למנוע מלקוחות שביקשו למשוך את כספי הקרן שלהם מלעשות זאת — כלומר, כמכשיר שימור. כל מהלך של נטילת כספי הבטוחה של הלווים מתוך קרן ההשתלמות משמעו פגיעה בדמי הניהול שבית ההשקעות יגזור מאותו לווה.
לאחר שהמשבר יחלוף, יצטרכו ברשות שוק ההון — המפקחת על כספי החיסכון — להחליט אם הלוואה כזו משרתת את כלל החוסכים בקרן ההשתלמות, ולא רק את העמית הבודד שנוטל אותה, ולהעריך את מידת פוטנציאל ניגוד העניינים בין האינטרס של חברת הגמל לבין החוסכים בה.