סוגרים לנו את האינטרנט

שמעתם שרוצים לסגור לנו את האינטרנט?! די בטוח שלא, כי זה קורה בשקט בשקט, אבל במהירות של סיבים אופטיים - ח"כ איתן כבל החרוץ, בלחץ לא מתון של לובי זכויות יוצרים, מקדם חוק שבעקבותיו בעלת אתר, דף פייסבוק עם מעל 2000 עוקבים או אפילו קבוצת ווטסאפ תמימה עלולה למצוא את עצמה נתבעת על סכום של עד 100,000 ש"ח ללא צורך בהוכחת נזק.
מדובר בתיקון לחוק זכויות יוצרים, שלפיו אם תתנו בלי לדעת קישור לאתר ובו תוכן מפר זכות יוצרים, יהיה דינכם
כדין הפיראט הכי מסוכן בים האינטרנט. “היה עליכם לדעת” אומר החוק, אי הידיעה אינה משחררת. וזה בכלל לא צריך להיות קישור לטורנט של האלבום החדש של קניה ווסט או לסטרימינג של העונה השניה של פאודה. מספיק קישור לשיר ביוטיוב ששלחתם בתור ברכה לחג לפעילים בארגון שלכם, ובדיעבד מתגלה כי “היה עליכם לדעת” שהשיר הועלה שלא על ידי בעל הזכויות; תמונה שעשור אחרי שפרסמתם אותה יסתבר שהיתה טעות בקרדיט לצלם; תרגום לאנגלית לאתר שלכם שלא החתמתם את המתרגם שלו על הסכם להעברת זכויות יוצרים. אפילו עורכי ויקיפדיה העברית יהיו בסכנת תביעה. כמה קל יהיה להשתיק כל ביקורת באיום לתביעה מיידית, ללא צורך בהוכחת שום נזק ממשי.

החוק הזה פשוט ישבית את האינטרנט ויטיל אימה על כל בלוגר, על כל עיתונאי שמנהל קבוצת ווטסאפ, כל פורטל, פורום וקבוצת דיון.

רוצים להתעצבן בקול רם? כתבו לאיתן כבל, יו"ר וועדת הכלכלה, בפייסבוק וספרו לו איך חוק כזה יפגע בכם.
הסבירו לו שהוא לא המנהל של האינטרנט.

כדאי לפנות גם לשאר חברי וחברות הוועדה: יעקב אשר, דוד ביטן, יצחק וקנין, ג’מאל זחאלקה, עבד אלחכים חאג’ יחיא , דב חנין, עליזה לביא, שולי מועלם-רפאלי, איילת נחמיאס ורבין, חמד עמאר, לאה פדידה, רועי פולקמן, עיסאווי פריג’, נורית קורן

בא לכם טיול לירושלים? נעדכן לגבי מועד הדיון הבא בועדת הכלכלה

קישור לנוסח הצעת החוק ולדיונים בועדת הכלכלה
http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2022457


נראה לכם מספיק חשוב כדי ללייקק ולשתף? כנסו לפייסבוק ופרגנו

חוקים שמגבילים זרימה של מידע הם ככלל בעייתיים, אבל מנוסח הצעת החוק, וההסברים הנלווים, נראה שזה דווקא לא כל כך גרוע (טרם הספיקותי לעבור על דיוני הוועדה – אם יש שם הרעות ספציפיות, אשמח להפניות).

למשל, ההפניה והקישור לתוכן המפר צריכים להתבצע „על דרך עיסוק” – כלומר, כחלק מפעולה עסקית־מסחרית. זה אולי תופס לגבי ברכה לחג לפעילים בארגון – כנראה כן אם הארגון הוא חברה וה„פעילים” הם עובדים, לא ברור לגבי מתנדבים – אבל בוודאי לא לגבי קבוצת ווטסאפ תמימה.
מעבר לכך, כמו שמוסבר בעמֻֻ׳ 34, „תיעשה הבחנה, לעניין דרישת הידיעה, בין הפניה לאתר הפועל לפי אמות מידה מוכרות וסבירות לטיפול בהפרת זכויות יוצרים […] לבין אתר שעל פני הדברים עולה ממנו כי הוא אינו מתואם”. כלומר, קישור לשיר ביוטיוב הוא כשר כל עוד לא הוכח אחרת, אבל קישור לאתר „סדרות” יכול להיות בעייתי (שוב, רק אם נעשה בהקשר עסקי). וויקיפדיה – הן האתר עצמו, והן קישורים אליו – לא מאוימת, אבל את ההפניות ל־Pirate Bay לא לעשות באתר של העסק שלכם.

כאמור, אם הדברים משתנים לרעה בדיוני הוועדה, אשמח לקבל הפניות, וראוי לציין, אני לא עו״ד, ומה שלמעלה מייצג רק את ההבנה שלי מקריאת הצעת החוק.

ההערות שלך טובות. נוסח החוק פשוט עמום מדי בכמה מקומות קריטיים, וגם הפיצוי הססטוטורי אינו מידתי:

א) נוסח החוק המוצע קובע כי הפרסום המפר נעשה “על דרך עיסוק”. אולם הגדרה זו לא מחייבת שיהיה זה עיסוק לצורכי פרנסה, עיסוק במשרה מלאה, או כל סייג אחר המונע מבלוגר, ואף עורך בויקיפדיה, להיחשב כמי שעושה זאת על דרך העיסוק.

ב) החוק מדבר על הפקת רווח מהפירסום, אולם אינו מגביל את הרווח לרווח כספי. בנוסח זה, גם רווח של צבירת מוניטין, ניסיון מקצועי, הפצת רעיונות והרחבת השפעה יכולים להיחשב כרווחים לצורך העניין.

ג) בחוק המוצע נאמר כי מי שביצע את הפרסום המפר צריך היה לדעת שהיצירה הועמדה בהפרה. בעידן של הצפת מידע, האדם הפשוט יתקשה להוכיח שלא היה יכול לדעת. מהו היקף העבודה הסביר שהיה עליו להשקיע במחקר כדי לוודא שתמונה, תרגום, ציטוט או קובץ מקושר המפורסמים על ידו אינם תכנים מפרים? לאדם הפשוט, עסק קטן או מלכ"ר המנהל אתר אין את המשאבים, כולל מומחיות, למחקר מעמיק שכזה אודות כל קישור וקישור. על מנת להפוך למפר חוק די לשלוח ברכה עם קישור לשיר שהועלה שלא בהרשאת בעל זכות היוצרים לרשימת תפוצה של הארגון או לקשר לאתר ובו תמונה שלא ניתן הקרדיט הנכון לצלם, גם אם ההפרה תתגלה בדיעבד כעבור שנים.

ד) הפיצוי הסטטוטורי, המטיל קנס בגובה דמיוני של 100,000 ש"ח ללא צורך בהוכחת נזק, יביא בפועל לצנזורה עצמית על ידי כותבים, אשר יפחדו מתביעות, וינסו להימנע מלהיגרר להליך משפטי יקר גם אם יהיו בטוחים בחפותם. מן הצד השני, עלולים להיווצר מצבים שבהם לבעל זכות היוצרים יהיה רווחי יותר להתפרנס מהפרת הזכויות ביצירתו מאשר מהיצירה עצמה. סעיף זה מחטיא את מטרתו, ויש בו פגיעה בחופש הביטוי, בחופש המידע, ובחופש העיסוק.

ה) במקביל, מבקש החוק לאפשר לבעל זכות היוצרים להגיש בקשה לחסימת האתר בטרם הדיון בבית המשפט. על פי הנוסח המוצע, עם הגשת הבקשה לחסימה מחויב ספק הגישה לאינטרנט (ISP) לפרסם הודעה לכל מי שמעוניין להגיע לאתר המפר לכאורה. ההודעה אמורה ליידע כי נגד האתר הוגשה בקשה לחסימת גישה בשל הפרה של זכות יוצרים. מתן אפשרות לסימון אתרים כמפרים מבלי שנעשה כל דיון משפטי בעניינם מאפשר ביוש (shaming) של אתרים ללא משפט, ונותן כלי לאיום על בעלי אתרים קטנים ובינוניים שאין בידם המשאבים הנדרשים לצורך התמודדות עם הליכים משפטיים.

לייק 1

שיגרנו מכתב לשרת המשפטים וליו"ר ועדת הכלכלה, חתום ע"י 13 ארגונים, בדרישה לתקן את נוסח החוק המוצע. מקווים לטוב
הינה הסיקור בכלכליסט והפוסט בפייבוק לשיתופכם