ב-30.8 עברה החלטת ממשלה דרמטית הקובעת כי המידע הממשלתי יהיה פתוח לציבור כברירת מחדל (Open by Default), למעט במקרים בהם תתכן פגיעה בפרטיות או בבטחון. משרדי הממשלה יהיו מחוייבים למפות את מאגרי המידע שבידיהם ולהנגישם לציבור.
בנוסף, מקדמת הממשלה מדיניות לקבלת מידע מהציבור ביחס לפרטיו האישיים פעם אחת בלבד. כלומר ייאסר על משרדי הממשלה לבקש מהציבור אישורים או מידע שמשרד ממשלתי כבר ביקש מהאזרח בעבר.
נוסח החלטת הממשלה (ב-pdf סרוק)
והינה מה ששבי כתבה על זה:
-
צריך לומר: אפילו אם הההחלטה תישאר ברמה ההצהרתית בלבד (וזה הרי החשש הגדול) - יש לה חשיבות עצומה על שינוי השיח והתודעה בממשלה. לא עוד קומץ משוגעים לדבר שדורשים שהממשלה תפרסם באופן יזום ועקבי את המידע שהיא מחזיקה. יש עכשיו מדיניות רשמית שמכירה בכך שמידע שמצוי בידי רשות ציבורית צריך להיפתח באופן יזום ובפורמט ש"ניתן לעיבוד באופן חופשי, כדי לאפשר אחזור, עיבוד, הפצה ושימוש חוזר בו" ולא להיקבר במרתפים חשוכים או פידיאפים סרוקים. מהפכת המידע הגיעה סוף סוף לממשלה שהתעוררה לגלות שהיא מחזיקה באוצרות.
-
ראוי לציין לטובה את ההתיחסות המפורשת לסוגייה הכואבת של מכירת מידע, נושא שהסדנא העלתה לסדר היום סביב נתוני גושים וחלקות שהמרכז למיפוי לישראל מוכרים. ההחלטה אמורה בהדרגה להפסיק את הנוהג הזה.
-
ההחלטה להקצות תקציב של 15 מליון ש"ח בבסיס התקציב החל משנת 2017 לתמרוץ משרדי ממשלה לחלוק מידע אחד עם השני ולהנגיש מידע לציבור היא מבורכת. באינספור הפגישות שקיימנו עם משרדי ממשלה אף פעם (כמעט) לא נתקלנו בהתנגדות עקרונית לפתיחת מידע לציבור, אבל היה גם ברור שאין כל תמריץ לעשות את זה. עכשיו יש.
-
החשש הגדול הוא כמובן שהחלטה זו תסתיים בקול ענות חלושה כמו החלטות חשובות אחרות שהתקבלו בתחום. המבחן הוא ביישום - ואפשר להתחיל בזה שהחלטת הממשלה החשובה הזאת תפורסם בפורמט פתוח, ולא בפידאף סרוק.
-
לנו, האזרחים, תפקיד מכריע, יחד עם התקשורת והכנסת כגוף שמפקח על הממשלה, להבטיח שהחזון היפה שנפרש בהחלטה יתממש במהירה, ואם אפשר אז גם בימינו.
ועוד יותר חשוב לזכור שהסיפור לא נגמר בפתיחת מידע, אלא שם הוא רק מתחיל. מה אנחנו עושים עם המידע, איך הוא מעצים אותנו כאזרחים להיות מעורבים יותר, משפיעים יותר, דמוקרטים יותר - זה האתגר האמיתי.
אנחנו בסדנא מרימים את הכפפה.
(שבי)