הוזמנתי לקחת חלק במפגש חשיבה בנושא התכנית הלאומית הדיגיטלית של מטה "ישראל דיגיטלית"
זה סדר היום. המפגש ב 25.02.
מטרת הפגישה להתיעץ בנוגע לסוגייה הבאה-
“שאלת ההתייעצות: התוכנית הלאומית הדיגיטלית שואפת לרתום את המהפכה הדיגיטלית והפוטנציאל היצירתי של אומת הסטארט אפ לטובת שיפור איכות החיים של כלל אזרחי המדינה. בהמשך ליעדים האסטרטגיים שיועברו לך, מה נכון שיהיו
הקווים המנחים למימוש התוכנית?”
אשמח לשמוע מה אתם חושבים.
הם שלחו לך את הכיוונים האסטרטגיים שלהם? הייתי יכולה להגיב יותר טוב אם הייתי יודעת מה הם.
בכל אופן, בחודש האחרון השתתפתי בחשיבה על התוכנית של ה- GDS לשנה הקרובה, בואו נאמר שזה נעשה בצורה אחרת לחלוטין, אם התייעצות ציבורית רחבה ושקיפות על כיווני העבודה ולמה החליטו לעבוד על מה שהחליטו.
הנה הציוץ שלי על שקף שמסכם את כל תהליך העבודה בבריטניה-
https://pbs.twimg.com/media/Ca8xrmFWAAE-rfz.jpg:large
הדבר השני שדובר עליו במפגש בבריטניה הוא שינוי תרבות העבודה במגזר הציבורי כמפתח לשינוי - בדגש על agile. אני תוהה אם זה מה שבכלל יוזכר במפגש הזה… אני חושבת שזה צריך להיות המפתח בתוכנית העבודה בישראל, ואני חושבת שאנחנו עדיין רחוקים משם.
אגב, שעתיים לדיון שכזה זה לא מספיק לכלום, בעיקר שהוא נראה כרגע לא מאורגן למדי…
בקיצור, אני מחכה לכיוונים האסטרטגיים. 
אגב, עדיין לא יצא הבלוג לגבי מה שהוצג ב- Sprint16, אבל זה הבלוג שהקדים לאירוע -
אני חייבת להגיד שהם מילאו אותי בהשראה…
גם אני. שיתפי את כל מה ששלחו. שלחתי להם מייל עם בקשה לקבל את הכיוונים האסטרטגיים.
שאלה קשה. לא בגלל שאני לא יודע מה צריך לעשות, אלא בגלל שצריך למצוא תשובה שהם יבינו. הם באים מעולם אחר, עולם עם תוכניות אסטרטגיות שאורכות שנים ומטה שמן ומסורבל שתפקידו לישם את התוכניות העבשות. אז הנה מה שאני חושב שהמטה יכול לנסות ולעשות ושלא יהיה בזבוז מוחלט של כספי המיסים שלנו:
אומת הסטרטאפ מתבססת על טאלנטים - מפתחים ומעצבים מוכשרים במיוחד, שמסוגלים לפתח חשמבירים בצוותים קטנים במיוחד של 2-5 אנשים. כשהאנשים האלה מחליפים עבודה (אם בגלל שהסטרטאפ נסגר או כי הם מרגישים שהגיע הזמן להמשיך הלאה) חבריהם מנסים למשוך אותם לחברות בהם הם עובדים וכל שעליהם לעשות הוא לבחור בין המחזרים. את האנשים האלו הממשלה צריכה לגייס וזהו אתגר לא פשוט שכן מבחינת השכר, המיקום, התנאים הסוציאלים, האופציות (או בונוסים), איכות האוכל והקפה הממשלה היא לא ברת תחרות. נקודת האור היחידה היא שפעם אחת זה כבר קרה, והממשלה הצליחה לגייס טאלנט, את @udioron. יכול להיות שבם צריכים להתחיל בלדבר עם אודי.
שבוע טוב,
בני
מסמך רקע נשלח אלי הבוקר.
http://digitalisrael.consultationzone.com/digil/File/Index/paper-final-240216/
@morchickit
אני אוהבת איך ממשלת ישראל מתעלמת בעדינות מקווים מנחים מאוד ברורים
טכנולוגים. בעוד שזה ממש בסדר שהם מתמקדים על יעדים חברתיים, הם לא יכולים לא
להכניס כאן טכנולוגיה.
ניו זילנד, אנגליה ודנמרק עברו כולן להשתמש להעדיף שימוש בתוכנה פתוחה. גם
לאנגליה וגם לדנמרק יש מסלול בין משרדי שדואג רק למידע של המשרדים.
יש כאן המון מילים גדולות כמו BI , Big Data, ועוד, אבל לא באמת הסבר על איך
דיגיטלית זה יעבוד ומה הקווים המנחים הדיגיטליים.
בתור הסדנא אני חושב שהזווית שלנו צריכה להיות בקשר לשחרור המידע עצמו - “אומת הסטארט אפ” היא דבר אמיתי והיא מראה פעם אחרי פעם שכשמידע בעל מונגש לציבור היא יודעת לעשות ממנו דברים מעניינים.
Moovit (שווי מוערך $200 מליון) היא דוגמה קלאסית, אבל הייתי מוסיף את הדוגמא של מערכות התראת הנפילות שהיו ב"צוק איתן". API קטן מאד (שהאחראים למערכת לא ידעו שהוא קיים בכלל, כנראה מתכנת כלשהו שם אותו באופן עצמאי) איפשר עולם שלם של אפליקציות לטלפון, פלאגינים לדפדפן, כל מיני ויזואליציות וכן הלאה שהיה להן ערך אמיתי. זה אולי מקרה המבחן הכי מרשים של מידע ממשלתי פתוח שראינו בארץ ולדעתי מהמשמעותיים שהיו בעולם בכלל, ולרוע מזלנו מעט מאד אנשים מקשרים את מה שקרה אז למידע פתוח.
מסכים. אבל אנחנו יכולים להגיד יותר מזה. מור צודקת שהתוכנית לא טכנית מספיק, אבל זה נותן לנו מקום. מקום להיות אלו שיביאו את השכבה הטכנולוגית. לא מספיק לשחרר מידע, צריך לעשות את זה בצורה איכותית ואנחנו יודעים איך.
כשמשרד החינוך מפרסם את דו"חות המיצב לא כטבלה, אלא כמאות קבצי pdf שמיועדים למנהלי בית הספר, המידע לא באמת משוחרר. אנחנו צריכים להתעקש על שיחרור איכותי של מידע - בפורמט חופשי וניתן לעיבוד ועם ממשק נתונים לא כמו של הכנסת אלא כזה שמתועד היטב ואפילו תומך ב curl.
מסכים לגמרי. לדעתי הפוקוס של הסדנא צריך להיות הנחלת ההבנה של המונח “מידע פתוח”, למה זה טוב ואיך בדיוק צריך לעשות את זה - איזה פורמטים, מהו API וכו’.
(נתקלנו בזה עם מפ"י, שמבחינתם האפשרות לאמבד את המפה שלהם מהווה API)
לפי דעתי בהקשר של בקשות חופש מידע - יש לנו גם אפשרות לנסות לטפל מהצד המשפטי
סעיף 7ה בחוק חופש המידע:
“המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי הרשות הציבורית ואין הרשות חייבת
לעבד את המידע לצרכיו של המבקש; היה המידע ממוחשב, הוא יופק עבור המבקש
באמצעים המשמשים דרך קבע את הרשות.”
לדוגמה, במקרה שבני הזכיר שמשרד החינוך מפרסם מאות קבצי PDF כאשר ברור שהמידע
אצלם הוא בפורמט דיגיטלי.
הצגת התוכנית הלאומית נותרה בקווים מאד כלליים, ולא הציגו תוכנית יותר מפורטת
או מעמיקה ממה שקיבלנו מראש, מה שמותיר לפחות מבחינתי הרבה מאד סימני שאלה.
הוזמנו הרבה מאד אנשים, ובסה"כ איפשרו לכל מי שרצה לדבר וגם לכתוב בפלטפורמה
של תובנות.
מוטיבים שחזרו על עצמם אצל מספר אנשים-
אפשר לראות את מה שאנשים כתבו כאן
http://digitalisrael.consultationzone.com/v/index.html#/digil/start/answers
.