תשובה מאחראי gis ברשות מקומית

שלום,

באחת הרשויות שאנחנו מנסים לעבוד איתן קיבלנו השבוע את התגובה שכאן (ערכתי כדי לקצר ולא להסגיר פרטי השולח):

אנחנו מייצרים מוצר טוב משמעותית מהמוצר שהם מייצרים

משרד הפנים הקים אתר שמאפשר לכל אזרח לצפות בתוכניות בכל הארץ ברמה מפורטת מאוד ואפשרות להורדת קבצי אוטוקאד וקבצי PDF של תוכניות. הדבר היחידי שהם מציעים שלא מוכר לי ממקומות אחרים זה האפשרות לקשר לרשתות חברתיות (לא מובן לי מה התועלת בכך).

אתר העירייה מציע כבר היום קבלת נתונים על כמחצית מהעיר וניתן להגיע אליהם ע"י חיפוש כתובת, גוש וחלקה או
ישירות ממפת הGIS.

(אגב, בדקתי את אתר ה GIS, אבל כמו ברוב האתרים המקומיים הוא לא מאפשר גישה שלא ע״י אינטרנט אקספלורר)

אם היה לנו משרד, הייתי ממסגר ותולה את הטקסט הזה במקום בולט. זאת המלחמה שלנו. זה המשוב העיקרי שאנחנו מקבלים ונמשיך לקבל מרשויות מקומיות - לא מתוך בורות או אטימות, אלא מחוסר הבנה אמיתי של המסר שלנו. יש כאן שני חלקים עיקריים:

(1) יש לנו כבר אתר - נתקלתי בזה במגעים עם כל מיני גופים ציבוריים גם בלי קשר לתב״ע פתוחה. זה נובע מזה שאנשים לא מודעים למה שאתר אינטרנט יכול להיות. בניגוד לרובנו שחיים ברשת חלק נכבד מהיממה, הרבה מאד עובדי ציבור לא נחשפו אף פעם לאתרים שמעבירים מידע בצורה טובה באמת ומבחינתם האתר שיש להם הוא סביר.

הפתרון לזה לדעתי הוא בחריש עמוק של הסדנא וגופים אחרים, הרבה הרצאות לפני גופי ציבור שיחשפו אותם לפתרונות שקיימים בעולם וגם לאלה שלנו, ולתועלת שבהם. אבל זה כבר דיון אחר.

(2) המידע קיים, ובפורמט יותר מדויק - זה מגיע בעיקר מאנשי GIS. מבחינתם המידע אכן קיים ברשת, באתרים טובים יותר או פחות, וברמת דיוק יותר גבוהה. זה נכון. הבעיה שאנחנו באים לפתור היא בעית זמינות והנגשה - אנחנו רוצים להביא את המידע לאדם שלא מבין בבניה ולא יודע מהו GIS או מספר גוש, ובטח שאין לו תוכנה לפתוח קבצי SHP במחשב.

אני חושב שהדרך לפתור את זה היא דרך עבודת שכנוע קודם כל אצל הגופים הפחות מקצועיים בעיריה (יכול להיות גם ראש העיר לצורך הענין) שיודעים כמה קשה לעבוד עם אתרי ה GIS למי שלא מתעסק בתחום.

מחשבות / הערות?

לייק 1

שכחת את “אם נשחרר את המידע, יבואו אלינו בטענות ויציעו תיקונים / ישתמשו בו לרעה”…

אני מסכים אבל גם חושב שעד שתב"ע פתוחה לא תאפשר שירות הרשמה לתושב הממוצע, לא תוכל להראות ערך מוסף משמעותי על מה שהם מציעים. הפיד הפייסבוקי, כמה נחמד שלא יהיה, לדעתי לא נותן ערך כזה. (סליחה אם אני נשמע כמו איש ה-GIS הממוצע ברשות הממוצעת).

אני חושב שהתשובות האלה מגיעות כי אנחנו לא מספרים את הסיפור של האתר נכון. הוא לא ברור מספיק לקהלים השונים שלנו.
יש לנו 3 סיפורים לספר, וכל סיפור שונה - בגלל שקהל היעד שונה.

  1. הציבור הרחב שלא חי ביום יום את התב"ע ואת המונחים.
  2. הקהל החובבן-חצי מקצועי שהאתר יכול לתת לו ערך מוסף.
  3. הרשויות המקומיות.
לייק 1

הרי הודעה נוספת, דומה לנ״ל. התוכלו לבדוק את תקפות התשובה?
״מעיון במצגת ששלחת לנו ראיתי שכל מה שמוצג במצגת כבר קיים אצלנו בעירייה באמצעות אתר האינטרנט ההנדסי של עיריית ראשון לציון – כולל קישור לאתרי אינטרנט רלוונטים של משרד הפנים, רישוי זמין, רשות מקרקעי ישראל ועוד.
בברכה ובהצלחה.״

מסכים אתך לגמרי, אביב, ואולי צריך להחליט על קהל יעד עיקרי. האינטואיציה שלי היא למקד את השירות בתושב המתעניין או האיכפתניק, אבל יכול להיות שחשוב יותר להתמקד ברשות.

בנוסף, יש את הרשויות שאין להן אתר. יכול להיות שראשל"צ, תל אביב וירושלים - הרשויות הגדולות ביותר במדינה (יחד עם פתח תקווה, חיפה ואשדוד), עם מחלקות GIS גדולות, הן לא הקליינטים שלנו - ייקח להן הרבה זמן להבין שלא כל הידע נמצא אצלן. אבל עובדה שברשויות אחרות מצאנו אוזן קשבת - גם בקרב אנשי GIS.

רון, טכנית התשובה נכונה. האתר מכיל את כל הנ״ל, כמו גם אתרי רמ״י, מבא״ת וכו׳, רק שקשה מאד להשתמש בהם.

אנחנו נחזור וניתקל בתשובות כאלה, כי האנשים במקומות האלו (לא רק אנשי GIS) לא מבינים את ההבדל בין אתר טוב לאתר פחות טוב ואת החשיבות של קלות השימוש. נצטרך לחנך את הסקטור הציבורי להבין את המשמעות של אתר טוב - לא דבר פשוט, כי גם בסקטור הפרטי רוב האתרים הגדולים בארץ גרועים. אנחנו נמצאים במצב די מוזר שבו אין כמעט גוף כלשהו בארץ, ציבורי או פרטי, שמסוגל להרים אתר ברמה של obugdet.org.il למשל, שהסדנא בונה בהתנדבות.

יאיר אני מסכים שדרך הרשויות שאין להן אתר יש לנו סכוי יותר טוב. אבל אז אנחנו צריכים להשיג להן מפות גושים.

ניר, האם לא כדאי להפגש עם זה שכתב אלי ולהראות את היתרונות של תב״ע פתוחה? אם הוא ישתכנע בכך הרי אפשר להטמיע אותה באתר העירייה תוך זמן קצר, ולהשתמש בזה כדוגמא בקשרים עם ממונים אחרים. בהתחלה על בסיס יחידני.

קשה לשכנע מי שלא רוצה בכך, כי יש הרבה סיבות אמיתיות לא להטמיע את תב״ע פתוחה באתר העיריה: למשל, מי אחראי לתחזק את המערכת? איך אפשר להפקיד חלק חשוב באתר העיריה בידי קבוצת מתנדבים שלא יכולים לספק חוזה תמיכה? מי ידאג לעדכוני בטיחות? מי אחראי במקרה שהנתונים לא מדויקים?

אני חושב שהקהל שלנו בשלב זה הוא מה שמכונה באנגלית early adopters ובעברית ״מתלהבים״. אנשים שהטכנולוגיה החדשה מושכת אותם והם מוכנים לאמץ אותה על אף השאלות הנ״ל - כי הם סובלים מהבעיות של הטכנולוגיה הקיימת או כי פשוט אין להם ברירה אחרת (למשל רשויות שאין להן אתר GIS)

בכל זאת, אם יכלתי הייתי בשמחה נוסע להפגש גם איתו. אבל כיון שהזמן של כולנו מוגבל עקב אילוצי עבודה וכו׳ אנחנו משתדלים לרכז את המאמץ במקומות שיש בהם לפחות גרעין של ענין.

אגב לראשון לציון כבר הקמנו אתר, אם אתה מכיר אנשים בעיריה או אזרחים שיכולים להיות מעוניינים שלח להם ואולי הם ישכנעו את איש ה GIS:
http://rishon.opentaba.info

זה שיש לך קהלים שונים לא אומר שאתה צריך לבחור בינהם, אלה לספר להם את הסיפור אחרת.
בשורה התחתונה אתה רוצה לגרום להם להבין שהאתר שלנו יותר טוב עבורם כי…

אנחנו לא צריכים להציג את זה כאתר טוב יותר או פחות, אלה כאתר מונגש יותר נכון לקהל המטרה.
הרי אתר כנסת פתוחה לא מיצר מידע חדש שלא ניתן להשיג אותו במקומות אחרים, אבל הוא מרכז אותו במקום אחר ומונגש יותר טוב.
הבעייה שנתקלתי בשיחות ובפגישות עם נבחרי ציבור ועובדי ציבור שהם אולי מדברים על שקיפות והנגשת מידע אבל אין להם באמת שמץ של מושג על מה הם מדברים.

ניר, למה הם צריכים לתחזק את זה? הרי האתר המקומי לא אמור להיות תמונת מראה של האתר שנמצא באתר תב"ע פתוחה?
אנחנו רק צריכים גישה למידע ולנתונים, תקן אותי אם אני טועה.
אל תשכח שה early adopters כבר מזמן במערכות ה GIS של הרשויות וכבר למדו איך לעבוד איתם, כנראה שיהיה לך קשה לשכנע אותם במקרה הזה.
כמו שכתבתי מקודם, אנחנו צריכים לספר את הסיפור נכון. storytelling זאת אומנות, לא מעט חברות סטארט אפ משתמשות באיש מקצוע שכזה על מנת לספר את הסיפור שלהם.

זה פחות או יותר איך שאנחנו מנסים להציג את זה - אני תמיד מסביר בפגישות שלא מדובר באתר שמחליף את ה GIS, אלא דרך להביא את המידע לציבור רחב יותר. אבל זה עצם הענין, כמעט כל האנשים בגופים ציבוריים שיצא לי לפגוש לא רואים בשימושיות קריטריון בכלל, מבחינתם זה כאילו ששינינו פונט או סכמת צבעים (בלי לזלזל בשנויים האלה כמובן - הכוונה שמבחינתם זה רק קישוט שאפשר בלעדיו)

לגבי תחזוקה, הכוונה היא לתיחזוק תב״ע פתוחה עצמה. למשל אם רמ״י משנים את מבנה האתר ואנחנו צריכים לשנות את הקוד שמגרד ממנו נתונים: זה כבר קרה בעבר, לקח שבועיים-שלושה עד ששמנו לב שאין נתונים חדשים במערכת ואז עוד כמה ימים לתקן את האתר.

אני מסכים שצריך להמשיך ולשכלל את הספור שאנחנו מספרים. שמח לדבר עוד על זה, ואם אתה מכיר מישהו שירצה לייעץ לנו בתחום כדאי להביא אותו לצוות.

שלום כותב ירון
מבחינית הסיפור אולי כדאי להדגיש יותר את הנושא שזה מאפשר לציבור לדעת שיש אפשרות להתנגד לתכניות באזור שלו
כיום לפי מה שאני יודע לרוב שמים שלט קטן ליד אתר בתקופה שיש אפשרות להתנגד לתכנית ולפעמים בכוונה שמים את השלט במקום לא בולט ומסתור(באמצע ברכית חורף בנתניה) עד כמה ששמעתי מקורס בתכנון עירוני.

אתה צודק, זה אכן אחד המקרים שאנחנו מזכירים. אבל הבעיה שלנו מול גורמים בעיריות היא בד״כ פחות להסביר את הצורך ויותר לגרום להם להבין שהכלים הקיימים לא נותנים לו מענה.

שלחתי את האתר הראשוני לאחת הראשוניות להתנסות. אם יהיו תגובות - אפרסמן כאן.

לא מדוייק - עובדה היא שמבחינתם האתר העירוני הקיים עונה על הצורך. אבל השאלה היא, כמובן, “הצורך” של מי. על הצורך של העירייה הוא עונה אבל לא בהכרח על הצורך של הציבור העירוני. לכן, גורם נכון להיפגש איתו הוא נבחר הציבור - מי שתלוי בציבור במשרתו ומי שיש לו קשר ישיר עם הציבור - ולא הפקיד המקצועי (שוב: לא מרוע ואפילו לא מאטימות, אלא מכך שלא מבין את הבעיה)

@talt אתה צודק, אבחנה נכונה. הבעיה שלנו היא שנבחר הציבור בד״כ תופס את זה כענין טכני ומעביר לאיש המקצוע שנותן חוו״ד מהסוג הנ״ל.

יכול להיות שצריך להתחיל יותר מלמטה, מהציבור ודרכו לנבחר הציבור. אני לא בטוח.

לכל נבחר יש אלקטורט - מישהו שמריץ אותו ברשות המקומית, שהוא מקשיב לו.
כאן צריך לזהות משפיעים מקומיים - מובילי דעה / מקושרים - המחוברים אל אותו נבחר.
איפה מוצאים מידע כזה ? תושב רשות מקומית יידע לומר בהתייחס לרשות המקומית שלו, והמקור הטוב ביותר: מקומונים (ומה שיותר נידח - עדיף)

מהו האתר obugdet.org.il שלא ניתן להעלות אותו?

הכתובת הנכונה היא obudget.org

אדם