להלן הסיכום שלי לפגישה. זוהי הזדמנות להודות לנועה שבאה ולשבי שהזמינה. אשמח לענות על שאלות ולהבהיר את הכתוב כאן.
מבוא לתקציב החינוך
אגף התקציבים מונה כחמישים איש ואחראי על תכנון והקצאה של תקציב המדינה. צוות החינוך באגף מונה שני אנשים. בשלוש השנים האחרונות הצוות עובד על הנגשה של נתוני תקצוב בתי הספר. לפני כחצי שנה עלתה גרסה ראשונה של מערכת השקיפות התקציבית עם נתוני 2012 ובקרוב תעלה גרסה משופרת עם נתוני 2014.
אגף התקציבים בוחן את התקציב ברמת המקרו ואת קצב גידולו לפי הגידול באוכלוסיה ותוכניות עליהן מחליטה הממשלה. הוא עובד מול אגף תקציבים במשרד החינוך אשר אחראי על בחינת התקציב ברמה הבית ספרית. בקרת התקציב נעשית על ידי החשב הכללי והחשבים במשרד החינוך אשר מנסחים את התקנות. ב-2015 התקציב היה אמור להגיע ל-47 מיליארד שקלים. מתוך סכום זה 37 מיליארד מיועדים ל-4,000 בתי הספר ו-17,000 גני הילדים בישראל.
הקצאת הכספים
מערכת החינוך מורכבת משיטות הקצאה שונות:
- רשמי, עצמאי, מוכר
- לפי גיל: יסודי, חטיבת ביניים, תיכון
- חינוך רגיל
- חינוך מיוחד.
אין כיום מסמך המרכז את הקצאת תקציב החינוך. העקרונות הכלליים נמצאים בנספח המצורף לתקציב המדינה וכדי לדעת את התמונה הכולת יש לחבר את כל חוזרי מנכ"ל משרד החינוך המפרטים את השינויים השונים. התקציב לא מחושב בכל שנה מחדש אלא נבנה על בסיס תקציב השנים הקודמות. בשל כך תקציב החינוך, כמו תקציב יתר משרדי הממשלה, גדל מדי שנה על פי קצב הגידול באוכלוסיה ועל פי תוכניות שנוספות על ידי הממשלה.
ישנם שלושה זרמים של כסף:
- שעות הוראה: מורה מול תלמיד.
- מעטפת הכוללת שירותי עזר כגון שרתים, לבורנטים, מזכירות ועוד. חלק זה מועבר לרשויות המקומיות והן אחראיות על השימוש בו.
- כל היתר: קרן קרב, צהרונים, קייטנות, תוכניות תקשוב, חומש, תשלומי הורים ועוד.
בנוסף לזרמים אלו הרשויות המקומיות מוסיפות מיוזמתן תקציבים שונים.
אין כיום נתונים על הכסף בו משתמשת או מעבירה כל רשות. החלטה מ-2010 מחייבת את הרשויות לעשות כן אולם רובן לא עושות כן. הנתונים אותן מדווחות הרשויות, אשר גם ניתנות לצפיה באתר הלמ"ס, לא ניתנות לרוב להשוואה אל מול תקציב המדינה מכיוון שכל רשות מנסחות אותם באופן שונה. ישנה יוזמה משותפת למשרד האוצר, החינוך והפנים שמטרתה לייצר קובץ קבוע אותן הרשויות יצטרכו להעביר.
כיצד מחולקות שעות ההוראה?
מספר שעות ההוראה נקבע על ידי משרד החינוך בלבד ולא על ידי הרשות המקומית. החלוקה נעשית באופן שונה בין היסודי וחטיבות הביניים ובין התיכונים.
ביסודי וחטיבות הביניים שעות ההוראה נקבעות על פי כיתות. החל מהרגע בו קבוצת תלמידים מוגדרת ככיתה היא מקבלת הקצאת שעות קבועה. למשל לכיתה א’ ניתנות 29 שעות שבועיות. על בסיס חלוקה זו מצטברים שעות נוספות על פי חוק. למשל, תוספת של 5 שעות על מנת לאפשר פיצול כיתות לקבוצות קטנות. חוק יום חינוך ארוך שנותן תוספת של 7 שעות שבועיות.
כיצד נקבע גודל הכיתות?
הגודל המינימלי לכיתה הוא עשרה תלמידים. כיתה בת 10-20 תלמידים מקבלת חצי מהקצאת השעות והחל מ-20 תלמידים מקבלת הקצאת שעות מלאה. הגודל המקסימלי של כיתה נקבע על פי מדד טיפוח. לכל בית ספר יש מדד טיפוח שהוא אוסף נתונים על פרופיל התלמידים והוריהם שנועד לשקף את המצב הכלכלי של בית הספר. המדד נקבע לפי הכנסת ההורים, השכלתם, מיקום בית הספר ועוד. המדד מחושב מחדש בכל שנה על ידי משרד החינוך לכל בית ספר. המדד נע בין 10 ל-1. כאשר בתי הספר החלשים ביותר מקבלים 10 והחזקים ביותר 1. בבית ספר בעל מדד 1 כיתה תהיה בת 40 תלמידים ואילו בבית ספר בעל מדד 10 כיתה תהיה בת 32 תלמידים. בהתאם למדד הטיפול גם נקבע סל טיפוח שמקנה לבתי ספר חלשים תוספות כגון יום חינוך ארוך כדי לייצר שיפוע בין בתי ספר חלשים לחזקים.
מדוע אם כן הממוצע הארצי של גודל הכיתות נמוך יותר? בישובים קטנים בהם אין מספיק תלמידים ישנן כיתות קטנות יותר, זאת מכיוון שמשרד החינוך מחויב לפתוח כיתה במקומות יש לפחות 10 תלמידים. בנוסף רשויות חזקות יכולות לממן מורים נוספים ולפצל את הכיתות.
כיצד מחולק התקציב בין בתי הספר?
תקציב השעות הוא 85% מסך התקציב של בית הספר! עלות שעה נקבעת לפי פרופיל מורה שמורכב מהשכלה, ותק והשתלמויות. משרד החינוך מתקצב לפי שעות (ערך ריאלי) ולא לפי פרופיל מורה (ערך נומינלי). כך, למרות שחלוקת השעות בין בתי הספר היא שוויונית הרי בתי ספר בהם ישנם מורים ותיקים יותר, שהוא הרכיב המשמעותי ביותר בשכר, יקבלו תקציב גדול יותר באופן נומינלי. על כן אם נציג את תקציב בתי הספר באופן נומינלי נקבל פערים שיהיה קשה להצדיקם. משרד האוצר לא יכול כיום להסביר את הפער התקציבי שבין בתי ספר מכיוון שנתונים רבים אינם נגישים עבורו, כמו ההוצאה של הרשויות המקומיות על בתי הספר וכן פרופיל המורה הממוצע בבתי הספר. על כן, משרד האוצר לא יכול לדעת באיזה בית ספר יש להשקיע יותר.
מה הם התשלומים הנוספים (כל היתר)?
התשלומים הנוספים כוללים:
- תוכניות matching אשר ניתנות לרשויות שיכולות להשלים את הכסף. בשנים האחרונות משתדלים שרשויות חלשות לא יצטרכו לבצע את ההשלמה על מנת שלא ליצור פערים מול רשויות חזקות שיכולות להשלים את הכסף.
- קרן קרב. המשרד נותן כסף לקרן קרב עבור שיעורי העשרה. הספק עימו היא מתקשרת הוא מי שמפעיל את קרן קרב. כיום, זוהי החברה למת"נסים. כיום אין בידי הממשלה נתונים על כיצד מחולק הכסף בין בתי הספר.
- תשלומי הורים. בשנים האחרונות נעשה ניסיון להגביל את תשלומי ההורים כדי למנוע מצב בו רשויות מקומיות חזקות יכולות לתת שעות נוספות.
תיכונים
מערכת התיכונים מכונה מוכר שאינו רשמי. העובדים אינם עובדי מדינה. מי שאחראי על התפעול התיכונים הן בעלויות מקומיות של רשויות או רשתות (כגון אורט או עמל) אשר אליהן מועבר הכסף. התיכונים מתוקצבים לפי מגמות בתי הספר: עיוני, טכנולוגי ועוד.
בנוסף על כך, הרשות יכולה להוסיף כסף לתקציב התיכונים, למשל עבור שיעורי תגבור במתמטיקה או עבור שכירת מורים נוספים. למשרד האוצר לא ידועה התוספת לרשויות.
מערכות תשלום
ישנן 3 מערכות כספיות:
- מרכבה - הכלי התקציבי העיקרי של ממשלת ישראל.
- מת"ם (מערכת תקצוב מוניציפלי)
- יוניק - תשלום שכר עובדי הוראה.
הרשויות המקומיות עובדות עם מערכת ‘אוטומציה’ אשר לא מתקשרת עם מערכת ‘מרכבה’ של הממשלה. בשל כך הממשלה לא יודעת כמה כסף יש בידי הרשויות המקומיות ובהתאם לכך כמה לתת. זוהי אחת מהסיבות שבעטיה קבלת תקציב מהממשלה לא מותנית בנתוני ביצוע של שנים קודמות והכסף ניתן על פי התוכניות המקוריות ולא על פי הביצוע.
