מחשבות על הסדנא ועתידה

היי לכולם,

הערה: הטקסט הזה ארוך, אני מעריך כ- 20 דקות קריאה. קריאה מהנה!

הקדמה

חלקכם מכירים אותי בשם, חלקכם מכירים אותי בפנים, חלקכם מכירים אותי בקוד.

אני רוצה לשתף אתכם, ככה מהלב, בכמה דברים שיושבים אצלי.

אבל קודם כל הקדמה

אני הגעתי לסדנא בסוף 2013, כשיובל היה מנכ"ל ונועם היה רכז קהילה.
עבדתי על פרויקט “רכבת פתוחה” שהיה תהליך של שנים לפתוח את המידע של רכבת ישראל ולחקור אותו. היה לי ממש מעניין גם האקטיביזם, גם לעבוד עם אנשים מחוץ לעבודה וללמוד כלים חדשים, וגם האווירה הכיפית בסדנא. כל יום שני הגעתי, במשך שנים. לדעתי אם תסתכלו על הרישומים של מרי, אני המתנדב הכי מתמיד, שהגיע להכי הרבה מפגשים אי פעם, בהובלה רצינית על פני האחרים (אף שהנוכחות שלי בחלק מהפגישות לא נרשמה כי לא תמיד שיתפתי פעולה עם מרי. סורי מרי אל תכעסי עלי!).

למה דווקא רכבת ישראל?
אז קודם אספר לכם, שמאז ומעולם אני מסתובב בעולם ללא דעה פוליטית. זה התחיל בסביבות כיתה ו’, כששאלו אותי אם אני בעד להחזיר את הגולן. לא ידעתי מה להגיד. אני יודע איפה הגולן, אבל אם לתת אותו? תלוי - אז מקבלים בתמורה שלום - מה הסיכויים שהשלום יחזיק? מה ההשפעה של זה על הביטחון בצפון, כמה אנשים גרים שם ואיך זה ישפיע עליהם, על הכלכלה, ומה ההשפעה על הצד השני, ויש גם שיקולים ערכיים. בקיצור, היו חסרים לי הרבה מאוד נתונים כדי להתחיל אפילו לענות על השאלה. אבל משום מה לכולם היתה תשובה ברורה. עד היום אגב, אני לא יודע מה התשובה שלי לשאלה הזאת.

נתקדם fast forward ל- 2013

באותה תקופה שהתחלתי את “רכבת פתוחה” די התלהבתי מהרעיון של טסטים בתוכנה. אז חשבתי - מה אם יכולנו “לכתוב טסט” שבודק שהרכבת מתפקדת? ואז כל האזרחים יוכלו להסתכל על התוצאות של הטסט. רכבת זה עולם הרבה יותר ברור ומוגדר היטב מאשר סוגיות פוליטיות כמו “שטחים תמורת שלום” אז אם אני מתחיל איפשהו, אני מעדיף להתחיל שם. אני עדיין חושב שטסטים לממשלה זה רעיון טוב, אבל היום אני מבין שיש דברים יותר מיידיים ויותר אפקטיביים, כמו לעבוד ישירות עם עיתונאים, מחוקקים ולוביסטים ולסייע להם בעבודתם.

לאורך השנים ראיתי “חשמבירים” רבים קמים ונופלים. מתנדבים באים ומתנדפים. אפילו אני קצת איבדתי מוטיבציה לחפוף עוד מתנדב שיעזוב אחרי שבועיים. ויש כאלו שלא עוזבים מיד, לוקחים משימה, מתקדמים איתה יפה, אבל אז משהו קרה והם לא יכלו להגיע למפגש (כי עבודה/משפחה/חיים). ושבוע אחרי עוד פעם לא מגיעים. ככה עוברים להם שבועות שמשימה יכולה להיות תקועה. וכבר לא נעים למוביל לשאול מה קורה, כי סה"כ זה מתנדבים שבאו מרצון טוב, לא רוצה להשאיר להם “חווית סדנא” רעה ומקווה שכשיהיה להם שוב זמן, הם יחזרו (והיו כאלה שחזרו ותרמו ונתרמו). בסופו של דבר, הרוב המוחלט של העבודה התבצע ע"י צוות קטן ומסור שכלל את ערן קידר, ניר גלבוע ונועם מיימון.

“בעיית המתנדבים”

אחרי “רכבת פתוחה” חיפשתי מה הדבר הבא - וחשבתי להתמודד עם הבעיה הזאת של מתנדבים. לדעתי זאת הבעיה המרכזית של הסדנא. אז מה הבעיה בעצם? פירקתי אותה לחלקים הבאים:

• בעיית ההתקנות של הסביבה למתנדבים חדשים
• בעיית העברת הידע למתנדבים חדשים
• בעיית העברת הידע ממתנדבים שעזבו למי שעכשיו נמצא בפרויקט
  זאת אגב בעיה שקיימת בכל עולם התוכנה, עם עובדים חדשים שנכנסים לחברה ועובדים ותיקים שעוזבים. בסדנא הבעיה קשה שבעתיים, כי העבודה היא במשך 4 שעות בשבוע בזמן מפגש (והשאר, אם מתקיים, הוא מרחוק), ואנשים באים והולכים בקצב מסחרר. אין חברת תוכנה שאני מכיר שמצליחה להתנהל במצב הכיאוטי הזה.

כדי להתמודד עם הבעיות האלה ניסיתי שלל כיוונים. לקחתי השראה מהדרך שבה עובדים בגוגל - לכולם יש את אותה סביבת עבודה, ויש כלי עבודה שמסייעים לכולם לעבוד ביחד, גם אם הם נמצאים במרחק וב- timezone שונים.
הרעיון שלי היה ככה -

1. לדאוג שתהיה סביבת עבודה ראשונית שאפשר להתחיל לפתח עליה במיידי, ואחרי כמה מפגשים, אולי לעבור לסביבת עבודה יותר מוצלחת שדורשת התקנה. ככה לא מתבזבז זמן על מי שמחליטים לעזוב אחרי מפגש אחד או שניים. חלקכם אולי יזכרו אותי מסתובב בזמן המפגש עם שלל דיסק און קיז עם התקנה של לינוקס ובודק מה עובד על הווינדוס או המק. בסוף הרעיון נזנח אגב מסיבות טכניות (לא זוכר מה, אבל משהו שם לא עבד טוב מספיק).
2. בעיית העברת הידע למתנדבים חדשים + ממתנדבים ותיקים שעזבו - הרעיון שלי היה לסגל שיטת עבודה מבוססת Code Review ובמיוחד Draft Code Review. במקום שמתנדבים ותיקים ירשמו issues מיוחדים למתנדבים חדשים, דבר שדורש זמן ותחזוקה, והם גם לא הכי priority לפרויקט, אז כשמתנדבים חדשים מגיעים, בודקים מה הם יודעים וגם מה בא להם לעשות, ואז יוצרים יחד איתם סקיצה של הפתרון ל- issue, ממש בקוד, ויוצרים מזה PR. ב- Draft PR זה בסדר גם כשהקוד לא מתקמפל.
   באופן דומה, מתנדבים ותיקים שעזבו פרויקט, שבכל זאת יש להם כמה דקות פנויות מדי פעם (זה המקרה השכיח כי הם עדיין מחוברים לפרויקט ובגלל אילוצי זמן לא יכולים יותר להגיע למפגשים), יכולים להעיר הערות על Draft של מתנדבים חדשים, גם אם הם כבר לא בפרויקט. כי להעיר הערות על קוד לוקח כמה דקות. לכתוב אותו פי כמה וכמה.
   באותה תקופה ה- Code Review של גיטהאב היה נוראי ולכן עבדתי לפתח מערכת אחרת. עם הזמן המערכת של גיטהאב השתפרה המון (ו- GitLab עוד יותר טובים אגב), שאת ה- workflow הזה אפשר כבר לעשות היום די בהצלחה.
   חוץ מזה, היו לי עוד כמה רעיונות אבל נקצר…

הפרויקט הזה היה ממומן, מכספים שאותם אני תרמתי או שגוגל תרמה. אני לא קיבלתי שכר והוא כולו הועבר לפרילנסרים.

פרויקטים נוספים שעשיתי וקצת ביקורת על הסדנא

אח"כ יזמתי פרויקט משותף של הג’וינט עם הסדנא וגוגל (בפועל גוגל פשוט נתנו לי לעבוד על זה קצת בזמן העבודה) שבו לקחנו כ- 15 סטודנטים למדעי המחשב עם מוגבלות ונתנו להם לפתח תוכנה כמו בתעשיה, עם אותם כלים ותהליכי עבודה, בקוד פתוח ולטובת הסדנא, כאשר אנחנו משתמשים בכלי של Code Review כדי לעזור להם לכתוב קוד נכון ויפה. הם למדו מזה המון וקיבלו המון ביטחון, ואת הפרויקטים שלהם הם הציגו בראיונות עבודה וזה גם עזר להם להתקבל אליהם. במסגרת הפרויקט הכרתי את מוחמד, שאספר עליו בהמשך.

נוצר חיבור ביני לבין 2 מהמשתתפים בתוכנית, והמשכנו לפתח את הפרויקט שהם עבדו עליו. מדובר באפליקציה שמסייעת לבנות מאגר לאומי של שולחי ספאם SMS, ומסייעת לאנשים שקיבלו ספאם לתבוע את הספאמרים ולקבל 1000 ש"ח ללא הוכחת נזק. אחרי עבודה של שנה, סיימנו את הפיתוח והאפליקציה עבדה. כדי לצאת מסודר, ביקשנו מהסדנא עזרה בניסוח של הסכם תנאי שימוש. לצערי, הסדנא לא הצליחה לסייע, ואמרה לנו שנצטרך למצוא מימון של 3000 ש"ח בשביל ההסכם. ניסינו קצת למצוא, אבל די התייאשנו בשלב הזה והפרויקט גווע.

אח"כ עברתי לעסוק בפרויקט עזרטק - זה פרויקט שאני יזמתי, השגתי לו את המימון המשלים, וגם הייתי מנהל הפיתוח והמו"פ. הוא קיבל מימון מהרשות לחדשנות, כ- 270,000 ש"ח אגב. מטרת הפרויקט היא לפתח דרך חדשה שתסייע לאנשים עם עיוורון ולקות ראייה לראות גרפים, דרך החושים האחרים - שמיעה ומגע. לפרויקט גייסתי בחור מקסים בשם מוחמד סולימאן. בחור בשנות ה- 20, עם עיוורון, שהתעוור בגיל מאוד צעיר. בחור שגר בכפר ליד נצרת, איזור עדיפות לאומית. הוא סיים מדעי המחשב בטכניון בהצטיינות. למרות זאת, לא מצא עבודה במשך שנתיים. הבחור כשרוני, אדיב ומצחיק. אחד האנשים שהכי נהניתי לעבוד איתם. למרות שנגמר הפרויקט אנחנו עדיין בקשר. הוא אגב מעיד, שהפרויקט שינה את החיים שלו - נתן לו מוטיבציה, ניסיון, שינוי כיוון, ואפילו מצא אהבה. הוא יצא מהבית בכפר וכיום הוא גר בת"א ועושה תואר שני במדעי המחשב באונ’ ת"א.
הפרויקט עצמו הוא מאוד מעניין - אני ומוחמד, יחד עם אילנה ביניש שהיא מומחית נגישות עם עיוורון, פיתחנו דרך חדשנית שמאפשרת לאנשים עם עיוורון לראות גרפים, שהיא הרבה יותר טובה משיטות קיימות בהרבה בחינות (ופירטנו על כך כאן). הקוד הוא כמובן פתוח, והאתר נגיש לכולם. משרד החינוך מעוניין להטמיע את השיטה (אבל הפרויקט נגמר והם קצת זזים לאט אז יכול להיות שבפועל זה יקרה עוד כמה שנים). היא פורסמה ברחבי העולם בג’ורנלים ופורומים של אנשים עם עיוורון ולקות ראייה. איך הצלחנו בזמן קצר ליצור כלי שבעצם מציע דרך חדשנית ועדיפה להצגת גרפים? ההסבר שלי: תחום ההנגשה באופן כללי זה תחום שסובל מחוסר השקעה, כך שבאופן כללי, קל יחסית לעשות בו impact. אני ממליץ למי שבא לו לעסוק בתחום, תחום מאוד מעניין. יש לי גם מלא רעיונות לדברים מעולים שאפשר לעשות בו.

כאן אני אתחיל טיפה לתת ביקורת על הסדנא, כי אין מה לעשות, ככה הדברים התנהלו.
למרות שהפרויקט ממומן, הוא לא ממש קיבל יחס טוב בסדנא. לא ניתן לו כוח האדם שהובטח לו, פרוצדורות מנהלתיות שיכלו להתבצע בכמה שעות לקחו לעיתים חודשים, ויש גורמים בפרויקט שעד היום אני לא יודע מה הם עשו בו, למרות שהיה להם תפקיד מוגדר והם קיבלו בו שכר. זה ככה, על קצה המזלג. זה לא עזר שביקשתי יפה, שביקשתי פחות יפה, בגדול זכיתי להתעלמות. באמת שאני לא יודע כבר מה לעשות. מפריע לי שכאילו נלקחו משאבים שנועדו לאנשים עם עיוורון, והופנו למקומות אחרים, גם אם הם מקומות ערכיים.

פרויקט “שקיפות הסדנא”

מאז שנגמר הפרויקט, התחלתי לעסוק בפרויקט חדש: “שקיפות הסדנא”. זה הפרויקט ההתנדבותי החדש שלי בסדנא, ויש לי הרבה מוטיבציה לעשות אותו, כי אני מרגיש שהוא חשוב. בגדול הרעיון הוא - הסדנא הוא ארגון שמקדם שקיפות, ולכן גם צריך להתנהל בשקיפות. לצערי, עד כה זכיתי ליחס לא ממש טוב מהסדנא בעניין הזה - התעלמויות, התחמקויות, ואפילו פעילויות אגרסיביות כמו הוצאה שלי מקבוצה בווצפ “מובילי הסדנא” רק כי כתבתי שם הודעה קצרה בנושא שקיפות הסדנא.

בהקשר הזה אני רוצה לספר על התפתחות אישית שהיתה לי לאחרונה. אז כבר כתבתי שאני “לא פוליטי”. עם הבחירות האחרונות בארה"ב שבהן אחרי 4 שנים של טראמפ, עדיין הרבה בחרו בו, התחלתי להתעניין בסיבות לכך. יש כל מיני הסברים, אבל אחד מהם הוא שטראמפ הוא מנהיג סמכותני (Authoritarian) ויש אנשים, שבמצבים מסויימים, מעדיפים לבחור מנהיגים מסוג כזה. מנהיגים סמכותנים אוהבים להחליש את הדמוקרטיה, את העיתונות הביקורתית, ואת מוסדות השלטון כמו בתי משפט. וממש עשו על זה מחקרים וראו תבנית שחוזרת על עצמה. מצד אחד זה עצוב, אבל מצד שני זה נורא מעניין, כי זה אומר שיש שיטה, שאולי אפשר גם למדוד אותה ולכמת אותה, ואז לחשוב על דרכים איך להתמודד איתה. ואז גיליתי שיש כבר אתר שמדרג חופש ודמוקרטיה במדינות שנקרא freedomhouse.org. הוא דירג את ישראל בציון 76, כשבשנתיים האחרונות הניקוד יורד בשתי נקודות כל שנה. כלומר, מצבנו מדרדר.

אז למדוד זה טוב וחשוב. מה אפשר לעשות כדי לשנות את המספרים? אז אני לא בטוח, אבל לדעתי ארגונים כמו הסדנא, התנועה לחופש המידע, לובי 99, שקוף ועוד, הם יכולים מאוד לסייע. אפילו ההימצאות שלהם והנוכחות שלהם יש לה השפעה. קצת כמו טסט בתוכנה - גם אם הוא תמיד ירוק ולכאורה לא היה קורה כלום גם אם הוא לא היה רץ, עדיין הוא שם כדי לבדוק ולשמור, ליום שבו הקוד ייכשל.
סורי אם מה שאני אומר על פוליטיקה זה טריוויאלי בשבילכם, לי לקח קצת יותר זמן להגיע לזה. כל אחד בקצב שלו

אז במובן הזה אני מרגיש שלשמור על הסדנא שקופה הוא פרויקט מאוד חשוב, כי הוא שומר על המוסד הזה, שאם הוא יהפוך ללא שקוף (או ליתר דיוק, ימשיך להיות לא שקוף), זה מחליש את הדמוקרטיה.

הוקרת תודה

במסגרת המחקר שלי, עברתי על כל הפרוטוקולים מאמצע 2018 (הישנים יותר לא נגישים בלינק, למי שיש לינק אני אשמח). כמוכם כמוני, אני יודע שרוב הפעילות של הסדנא היתה דרך פרויקטים ממומנים. עשיתי גם רשימה:

• תקציביזם - במימון האיחוד האירופי, עם התנועה לחופש המידע, המשמר החברתי
• מפתח התקציב
• כנסת פתוחה
• הקול הקורא - עם מנהיגות אזרחית
• המפה החברתית - עם ארגון מידות
• רכש פתוח - במימון רשות החדשנות
• יודעת - מרכז שוות במכון ון ליר, מרכז שמואל נאמן בטכניון
• פלמור - במימון האיחוד האירופי, אגודה לזכויות האזרח (מובילים), המרכז להעצמת האזרח
• OpenGLAM Accelerator - עם יד הנדיב
• החוויה הדמוקרטית - במימון האיחוד, עם המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מובילי הפרויקט), מכינות קדם צבאיות, המשמר החברתי
• עזרטק - במימון הרשות לחדשנות
• DataCity - במימון הרשות לחדשנות

אם יש דברים ישנים יותר אז הם לא ברשימה כי היא מתחילה ממה שראיתי מאמצע 2018.

זאת רשימה מאוד מכובדת, וזה ממש מגניב שארגון שאני הייתי חלק ממנו עשה ככ"ך הרבה. אז זאת הזדמנות להודות לכל מי שהיה מעורב בפעילות, ובמיוחד “הצוות הגרעיני” נקרא לזה - שבי, מרי, סרוג’, אדם, אורי, נועם, נירשמן, מושון, ועוד רבים. עברתי על העדכונים הרבעוניים של שבי ב- 2018 ויש שם שמות שאני אפילו לא מכיר.
אני באמת מעריך ומוקיר את כל העבודה, שברובה גם נעשית מתחת ל"מחירי שוק", רק כדי לקדם את המטרות הערכיות של הסדנא. אני גם מבין את חוסר הנעימות של חלקכם “מלקחת כסף” מארגון שבאופן תיאורטי, אמור להתקיים בעיקר ממתנדבים. רק שבפועל עבודת מתנדבים, מלבד מקרים בודדים כמו Anyway, פנסיה פתוחה, רכבת פתוחה ו- תחב"צ פתוחה, לא ממש עבדה לנו, ולאורך שנים, עד שאולי קצת התייאשנו.

אני באופן אישי חושב שעמותה צריכה מנגנון כלכלי יציב כדי להתקיים ולהצליח למלא את תפקידה. כמובן שיש מגוון דרכים למלא את הדרישה הזאת, ואני עוד מעט אתייחס גם לזה.

אבל לפני שנעבור לזה, אבל רוצה בכל זאת לחדד ולהגיד שאני מאוד שמח שיש את כל רשימת האנשים האלה, ואני רוצה במיוחד להתייחס לאדם, כי הוא באמת עשה המון עבודה לאורך השנים על מגוון מאוד גדול של פרויקטים. מספיק להתסכל בגיטהאב כדי לראות. אדם - אתה במובנים מסויימים הלב של הסדנא ואני מאחל לך שנים רבות של פיתוח בקוד פתוח לקידום המטרות הטובות שלך, ומקווה שיהיו עוד רבים כמוך.

המודל העסקי של הסדנא, תיאוריית שינוי, אסטרטגיה

אז עכשיו נעבור לנושא הבא - המודל העסקי של הסדנא. המנגנון הכלכלי שמאפשר למנגנון הדמוקרטי לפעול.

בגדול, לסדנא היו לאורך השנים כ- 3 נושאי משרה קבועים, ובניחוש גס, המימון שלהם דורש משהו כמו 45,000 ש"ח בחודש, או 540,000 ש"ח בשנה. בואו נעגל לחצי מיליון ש"ח.
הקושי של המימון של החלק הזה, הוא שכשעובדים על פרויקטי פיתוח ממומנים, כל הגופים המממנים רוצים לממן רק את הפיתוח ואף אחד לא רוצה לממן את אותם נושאי משרה בצוות הגרעיני. אם לדוגמה, פרויקטים מוכנים לממן 20% לצוות הגרעיני, הרי שצריך 2.5 מיליון ש"ח של תזרים פרויקטים. כל שנה. זה יוצר לחץ די רציני על הסדנא, ובמיוחד על המנכ"לית, שצריכה למצוא את הפרויקטים האלה. תוסיפו לזה את הלחץ שבשנים האחרונות אנחנו בגרעון. אני יודע שזה לא פיקניק לחפש פרויקטים כשאתם בלחץ קיומי. דורית - במובן הזה ליבי איתך.

אז החדשות הטובות מבחינה מספרית, אבל עצובות מכל בחינה אחרת, היא ש"הצוות הגרעיני" הצטמצם, וגם אחרי ששבי עזבה ההוצאות שכר מנכ"לית צומצמו, אז להערכתי, בניחוש גס, דרושים כיום כ- 17,000 ש"ח בחודש. כאמור, הנתונים לא מפורסמים לצערי אז אני מסתמך על ניחושים. במונחים שנתיים מדובר על 204,000 ש"ח לשנה. בואו נעגל ל- 200,000 ש"ח.
זה אומר תזרים פרויקטים של מיליון ש"ח. יותר קל מ- 2.5 מיליון, אבל עדיין לא סכום שמוצאים ברחוב.

עכשיו, בגלל כל הלחץ הזה, יש דברים שנדחקים הצידה, כמו הקהילה, או כמו העקרונות של הסדנא של שקיפות, כי באמת למי יש פנאי לעסוק בדברים האלה כשהסדנא מנסה לסגור ת’חודש. אף אחד לא רוצה לראות את הסדנא נסגרת בכלל שנגמר לה הכסף, סוגרים את האור וכולם הולכים הביתה (או במונחים של היום - סוגרים את הזום).

אני אתייחס לנושא השקיפות של הסדנא עוד מעט, אבל אני רוצה קודם כל לתאר מודל שהסדנא יכולה לאמץ, שיפתור את הבעיה הקיומית הזאת.

אז קודם כל - בואו נסתכל על המפה החברתית - איזה ארגונים יש לנו?
עשיתי רשימה של כל הארגונים שהיינו איתם בקשר בשנים האחרונות:

• התנועה לחופש המידע
• לובי 99
• שקוף - עיתונות למען שמירת הדמוקרטיה
• המשמר החברתי
• האגודה לזכויות האזרח בישראל
• המרכז הישראלי להעצמת האזרח
• מידות
• מנהיגות אזרחית
• מרכז שוות במכון ון ליר
• המרכז להעצמת האזרח
• יד הנדיב
• 15 דקות

עכשיו בואו נתתמקד בארגונים האלה:

• התנועה לחופש המידע
• לובי 99
• שקוף - עיתונות למען שמירת הדמוקרטיה
• המשמר החברתי
• האגודה לזכויות האזרח בישראל
• המרכז הישראלי להעצמת האזרח

אלו לדעתי השותפים הטבעיים שלנו. הייחודיות שלנו, היא היכולת הטכנולוגית שלנו. הנקודה החלשה שלנו, שלאורך השנים לפעמים הצלחנו בה יותר ולפעמים פחות, היא היכולת שלנו להשתמש בתוצרים המרשימים שלנו כדי ליצור שינוי - במודעות של הציבור הרחב, בשימוש של הציבור הרחב בכלים שלנו, בשינויי חקיקה ומדיניות.
רוב הארגונים לעיל הם ארגונים שבנויים לזה וזאת ההתמחות שלהם. קחו לדוגמה את לובי 99. הם לוביסטים, הם בכנסת, בחקיקה. הם שם. להם הרבה יותר קל ליצור שינוי מסוג כזה. שקוף - הם עיתונאים, יש להם outreach, הם עושים עבודה מצויינת. להם הרבה יותר קל להשפיע שם.
אני חושב שלעבוד כמה שיותר צמוד איתם, זה יותר טוב, כי ככה כל אחד עושה את מה שהוא טוב בו ומכיר ומבין, וביחד יוצרים את השינוי הדרוש. אנחנו, על הצד של הטכנולוגיה והדאטה.

אז לסכם את הנקודה הזאת - אני חושב שאנחנו בגדול צריכים להתמקד במה שאנחנו טובים בו - טכנולוגיה, ולשתף פעולה באופן הדוק עם הארגונים האלה, שיודעים איזה שאלות צריכות מענה, מה הכי חשוב ומתי, מה יהיה הכי אפקטיבי.

מודל חדש לפעילות הסדנא

עכשיו, עוד נקודה מאוד חשובה - התפיסה של פרויקט בסדנא היא במודל של הפרויקטים המוצלחים הראשונים שלנו - כנסת פתוחה ומפתח התקציב. פרויקטים שיש להם את המרכיבים הבאים:

• השגת המידע
• טיוב המידע
• הכנסת המידע לדטבייס
• בניית שרת
• עיצוב ממשק
• בניית אתר
• deployment של האתר
• תחזוקה של האתר

אני יכול להגיד לכם ש"רכבת פתוחה" הלכה בדיוק לפי המודל הזה. בדיעבד, אני חושב שהיה יותר נכון במקום זה, לעשות את הדבר הזה:

• למצוא פרטנר בארגון מהרשימה הנ"ל או משהו בסגנון
• להבין בדיוק איזה שאלות הם רוצים לשאול
• להשיג רק את הדאטה שדרוש - אולי רק חלק מהדאטה, כנראה שלא צריך דאטה שמתעדכן בזמן אמת, או בכלל אין צורך בעדכונים.
• לענות על השאלות ישירות מפייתון. אין צורך אפילו להכניס לדטבייס אם זה לא נדרש.
• בפרט, לא צריך שרת, ממשק, אתר.

לתחב"צ פתוחה, שבאה אחרינו, אין אתר. לדעתי זה בסדר גמור. הם יכולים לשתף פעולה עם 15 דקות ולהוציא להם מידע לישיבות בכנסת, ליצור אינפורגפיקות ולשתף ברשתות החברתיות. אין שום בעיה.

פעילות כזאת גם דורשת הרבה פחות מהפרויקט, כי עכשיו מספיק לדעת פייתון, ולא צריך גם לדעת לבנות שרת, לדעת לעצב, לדחוף ל- production של הסדנא וכו וכו.

עוד יתרון, אם נחזור לקשיים עם עבודה עם מתנדבים, היא שלפרויקט כזה הרבה יותר קל לתרום, כי הוא הרבה יותר פשוט.

עוד עניין - הוא שכשיש מטרה ספציפית, אז המיקוד הזה גם עוזר להקטין את הפרויקטים. אנחנו רגילים לקחת נושא גדול כמו הכנסת, התקציב, הפנסיה, תאונות דרכים, רכבת ישראל, אוטובוסים. הכל מאוד גדול. אם עובדים לדוגמה עם כתבת מארגון “שקוף”, והיא שואלת שאלות ספציפיות, אז אפשר לנסות לענות לה עליהם באופן ספציפי, וככה נוצר מיני-פרויקט נקודתי שלא דורש טיפול מלא בנושא רחב.
העבודה המשותפת עם הכתבת יכולה גם להעשיר את המתנדב, וגם את הכתבת, כי שניהם מבינים את הצרכים והיכולות של הצד השני וגם יכולים תוך כדי עבודה למצוא דברים יותר מוצלחים.

אם נחזור רגע לנושא השלב הראשוני בפרויקטים מסורתיים בסדנא - “השגת המידע”. כיום, יש כבר די הרבה מידע זמין. זה נכון שלא הכל, אבל יש הרבה. יש את data.gov.il ויש מקורות מידע אחרים. אז לא תמיד צריך להתחיל בלהוציא את המידע. גם פה, אם צריך, אפשר להשתמש בשותפים שהם אולי יותר מיומנים בזה, כמו התנועה לחופש המידע.

אז אם לתת סיכום ביניים, אני מציע שפעילות הסדנא תהיה כזו:

• איסוף מקורות של מידע
• איסוף רשימה של “לקוחות” - עיתונאים, לוביסטים, מחוקקים ופעילים, והשאלות שלהם
• הזמנת אנשי טכנולוגיה עם דגש של דאטה, שיבואו וישתמשו במידע כדי לעזור לאותם לקוחות לקבל תשובות לשאלות שלהם.

השאלות שיכולות להישאל הן מאוד מגוונות. זה ממש long tail מה שנקרא. זה בסדר, כי הם לצרכים שונים. גם כעבור שנה, יכול להיות שצריך לענות על אותם שאלות שוב. המידע השתנה.

הידע שדרוש כדי “להיכנס לעניינים” הוא הרבה יותר קצר, ולכן מתנדבים יכולים, כבר במפגש הראשון, להתחיל להיות יעילים. במיוחד אם יש להם דוגמאות קוד של שאלות שכבר נענו, ובאיזה ספריות השתמשו ואיך נראה הקוד. אני כמובן ממליץ להשתמש ב- monorepo, אבל זה לא הכרחי.

כיום, הדרך של מתנדבים לסדנא היא דרך “מפגשי היכרות” שמתקיימים כל כמה חודשים. בפועל, זה מכשול די רציני. אין לי נתונים, אבל אני בטוח שמספר המתנדבים שלנו בירידה משמעותית כמו מדדים אחרים שמדדתי (מדדתי מדדים כמו מספר פוסטים בפורום, מספר צפיות, מספר טוויטים, מספר פודקאסטים - כולם בירידה חדה כל שנה).

אם נאמץ את דרך הפעולה הזאת, אז לא תהיה לנו בכלל בעיה, כי כולם מוזמנים. הסף כניסה הרבה יותר נמוך, וזה לא מבזבז זמן של מתנדבים קיימים. מתנדבים חדשים מוצאים שאלה ולקוח, ומתחילים לעבוד איתה/איתו בשיתוף פעולה.

אני קורא למודל הזה self-serve, כי בגדול, הסדנא מחברת בין לקוחות לבין מתנדבים, ונותנת הנחיה כתובה (ואפשר גם CI לבדיקות אוטומטיות כדי לאכוף דברים מסויימים).

עוד קצת על מודל עסקי

אז עכשיו נחזור למיליון ש"ח בשנה שצריך להכניס - אז קודם כל - הנ"ל לא דורש תקציב מיוחד. גם לא צריך להתאמץ למצוא משתמש לתוצרים. השימוש בתוצרים של הסדנא קורה באופן טבעי בגלל שיש לקוח קיים. לכן, הסדנא משיגה את המטרות החברתיות שלה - דרך סיוע לארגונים האחרים.

אז אם המנגנון הזה עובד, מצאנו דרך שבה, אולי אפשר לצאת מהתפיסה שאם לא משיגים מיליון ש"ח בשנה אז הסדנא נסגרת. זה קודם כל. אבל משהו כן עלול להצטמצם - התקנים של הצוות הגרעיני, וגם כל האנשים הטובים שמעורבים בעשייה בשכר, ייאלצו לצמצם את הפעילות שלהם.

אני כן בעד פרויקטים. מאוד. אבל הם צריכים לשרת את המטרות של הסדנא, שכוללות קודם כל שקיפות, ושיתוף ויצירת קהילה.

האמת שאני לא יודע איך להתייחס לנושא הזה, כי יש פה שכר, ומן הסתם יש פה גם אינטרסים אישיים, שלפעמים עולים על אינטרסים חברתיים (כולנו בני אדם, לא בא ממקום שיפוטי). אני חושב ששקיפות ופתיחות זה חשוב ויכול מאוד לעזור כדי להפיג חששות וליצור אמון.

נקודה אחרונה - אם מאמצים מודל כזה של פעילות self-serve, אז זה פותח פתח למודל הכנסות נוסף לסדנא - שקשור יותר להדרכות תוכנה. הסדנא יכולה להיות אחלה מקום לצבירת ניסיון מעשי בסיום של קורס הכשרה לתכנות. יכול להיות ששיתופי פעולה בתחום הזה יוכלו ליצור מודל הכנסה לסדנא, כשמי שמשלם הם גופי ההכשרה, עבור השתתפות של הבוגרים הטריים שלהם בפעילות הזאת (שאולי בד"כ מוגבלת לאנשים עם יותר ניסיון). אגב, היה בחור נחמד שניסה להיבחר לועד שהציע קשר למוסדות לימוד. אולי שווה ליצור איתו קשר ולראות אם הוא רוצה לעזור בכל מקרה.

עוד מודל הכנסה הוא שאותם “לקוחות”, ואולי גם הציבור הרחב, ישלמו סכום סימלי עבור שאלות שהם רוצים לקבל תשובה עליהם, ומתנדבים יוכלו לתעדף (מרצונם החופשי) “שאלות ממומנות”. גם אם לא מדובר בסכומים גדולים, זה עדיין יכול ליצור הכנסה כלשהי.

פעילות הסדנא ב- 3 חלקים

אז אם לסכם - אני רואה את הפעילות של הסדנא בשלושה חלקים:

• פעילות שמחברת בין מתנדבים לבין “לקוחות” מארגונים חברתיים בסגנון self-serve (שם אחר שאולי נשמע יותר מגניב - DataDiving)
• פרויקטים ממומנים - כבונוס לעיבוי הפעילות ושימור פרילנסרים שהם מוקדי ידע
• שיתופי פעולה עם גופי הכשרה

מילות סיכום

אמרתי שאחזור לנושא השקיפות - אז הנה אני חוזר.
כמו שאתם רואים בפעילות בפורום, הסדנא לא מאוד שקופה, ויותר מזה - ממש מתעלמת ממני ואפילו פועלת כנגד הנסיונות שלי לקדם שקיפות.
הפרויקט החדש שלי בסדנא הוא “שקיפות הסדנא” וזה מה שאני הולך לעסוק בו, עד שהנושא ייפתר. כמו שראיתם ב"רכבת פתוחה" ובכלל בהתנדבות שלי בסדנא, יש לי יכולת התמדה מאוד גבוהה, ואני לא מתכנן לוותר כלל וכלל. אז מזהיר מראש!

זהו.
כל הכבוד לכם שקראתם עד לפה.
מקווה לשמוע מכם תגובות ומחשבות.

עופר, בהתחלה כשראיתי “20 דקות” התכוננתי נפשית להשתעמם.
האמת זה שזה לא רק עבר מהר אלא ניתחת את כל בצורה ענינית ומרתקת.
ואחרי ה"מטה",
אדבר על התוכן,
מסכים עם כל מילה.
אני מכיר מקרוב את המחיר שה"פרסונה" היא בעצם פנטזיה של המפתח /המוביל שמאחוריה יש בעצם את “מה מתחשק לנו לפתח?”
יש באמת פעילים אמיתיים שצריך לפרוץ להם את הדרך, גם טכנולוגית. תארת את זה בצורה הגיונית וגם את ה win win
חוץ מזה, לא כללת את מה שעשית מאז הקורונה,
שאפו ענק!!

פוסט חשוב בכלל לארגונים התנדבותיים.
אם אני מבין נכון, אתה מציע מעבר לסוג של לשכת שירות, במקום סדנא לפרוייקטים?
זה רעיון לא רע בכלל מכיוון שבדרך כלל אבולוציה של שירות שמתבקש הרבה, הוא הפיכה למוצר.
שאפו!

עופר, בעייני, מה שכתבת מהווה פוסט חשוב.

אני מסכים שצריך ״לקוחות״ כמו הארגונים שציינת, שעבורם יש לפתח. זה לדעתי יקדם משמעותית את השפעת ה״חשמבירים״, בספירה האקטיביסטית.

דבר נוסף, שאני מוצא כבעייתי בסדנא, היא העדר חשיבה על משתמשי הקצה, בעיקר על הציבור הרחב. לדעתי, הסדנא יכולה וצריכה לפנות לקהלים יותר גדולים, מאשר אנשי מקצוע או פעילים סופר-טכנולוגיים. בניית מוצר עם חשיבה על משתמשים מקהלים רחבים יותר, תוביל ליותר יכולת השפעה.

לגבי ההכשרה של מתנדבים, אני מסכים שצריך לעשות כאן שינוי. לדעתי, שילוב של מפתחים שיוכשרו בסדנא, יכולים להוות בסיס מעולה לפיתוח ״חשמבירים״ בסדנא. אני מכשיר מפתחי full-stack ו-UX, ובהחלט חיפשתי חשמבירים בסדנא שיכולים להתאים לסטודנטים שלי. אפשר לחשוב על פתרון win-win. לסדנא יש שם טוב, ומפתחים טובים. הסטודנטים צריכים להראות שהם היו פעילים בפרויקטים משמעותיים, כדי להתקבל למקומות עבודה. השילוב יכול להיות ממש מתכון מעולה לשני הצדדים.

@Tzahi_Manistersky

עופר, בהתחלה כשראיתי “20 דקות” התכוננתי נפשית להשתעמם.
האמת זה שזה לא רק עבר מהר אלא ניתחת את כל בצורה ענינית ומרתקת.

תודה רבה! זה היה כתיבת רצף, כמעט בלי עריכות. כששיתפתי את זה עם אשתי, שלחתי לה בווצפ, היא קוראת בערך רבע ואז אומרת לי שזה די ארוך. אני אומר לה “יש עוד…”

יש באמת פעילים אמיתיים שצריך לפרוץ להם את הדרך, גם טכנולוגית. תארת את זה בצורה הגיונית וגם את ה win win

כן, לגמרי. אני זוכר כשברכבת פתוחה עבדתי עם נירשמן, היה שלב שישבנו עם הצוות שלו ועלו שם כל מיני שאלות על הדאטה שלא חשבנו עליהם, והם היו ממש חשובות. אני חושב שהחיבור הזה עם “הלקוח” הוא ממש חשוב כדי להשיג את האימפקט החברתי.

חוץ מזה, לא כללת את מה שעשית מאז הקורונה,

כן, הקורונה הקורונה. האמת שזה פרויקט שעשיתי מחוץ לסדנא, אבל עם אותם עקרונות של קוד פתוח ודאטה פתוח. פרויקט התנדבותי שבו בתחילת המגיפה - מרץ-אפריל, בנינו מפה שמנגישה את המידע על איפה החולים המאובחנים הסתובבו ומתי, כדי שאנשים ידעו אם הם נחשפו. היו לנו מעל 20 מתנדבות ומתנדבים מדהימים בפרויקט עם כישורים מגוונים וייחודיים .

מה שהיה מיוחד בפרויקט, זה שמאוד השקענו בנכונות של הדאטה. היה לנו צוות של מטייבים שתיקנו כל טעות שמצאו (בניצוחו של גיא זומר האגדי). בשלב די מוקדם משרד הבריאות קלט שהנתונים שלנו יותר מדוייקים משלהם, אז נוצר תהליך שאנחנו לוקחים מידע מהטלגרם של דובר משרד הבריאות, מטייבים אותו, ואז משרד הבריאות לוקח בחזרה מאיתנו את הנתונים המדוייקים יותר והם היו הנתונים הרשמיים (!).
הדאטה שלנו היה פתוח וכל אחד יכל להשתמש בו, והשתמשו בו מספר מוסדות מחקר, אנשי דאטה מהציבור הרחב ואפילו משרד הביטחון. סה"כ ביקרו באתר מיליון איש בחודשיים.

מוזמנים לקרוא עוד פה:

האמת שגם פה יש לי קצת ביקורת על הסדנא. כאמור, המפה היתה די פופולארית, וגם דאגתי עם לספר עליה לסדנא.
שמענו שמכון ויצמן עושים שאלון קורונה, אז הצענו להם שננצל את הטראפיק שלנו, ונעשה מיני-שאלון, שמפנה לשאלון המלא שלהם. הם שמחו, והתחלנו לממש. זה היה ביום חמישי בערב. ככה זה נראה:

ביום ראשון בערב, אבא שלי שולח לי בווצפ שהוא קיבל הודעה על שאלון קורונה חדש של מכון ויצמן עם הסדנא, והוא שאל אם זה שלנו. אמרתי שלא… וזה היה מוזר, כי איך לא סיפרו לי בסדנא שהם עובדים על זה (ועוד תוך שימוש ביכולות של הצ’טבוט שזה פרויקט שהובלתי בו חלק משמעותי). בדיעבד אני מבין שזה לא מוזר, כי באופן כללי הסדנא לא מתנהלת בשקיפות ובפתיחות.

יום למחרת שיחררנו את השאלון שלנו. כעבור כמה שעות, בסביבות 11 בלילה, אני מקבל שיחת טלפון די אגרסיבית מהסדנא, שמבקשים שאני אסיר את השאלון באתר שלנו, כי הוא מתחרה בשאלון של הסדנא עם מכון ויצמן.

תסתכלו רגע על השאלון שלנו. יש שם בקושי שאלה אחת, וישר הפניה לשאלון של מכון ויצמן.

יש עוד הבדל מאוד חשוב בין השאלונים. השאלון שלנו הוא שאלון שהנתונים שלו פתוחים לציבור. זה מאוד מאוד חשוב. זה השאלון היחיד שאני מכיר שהוא פתוח. שתבינו, בגלל שלא היה גוף אחד שיצר שאלון פתוח, אז כל אוניברסיטה ומכון מחקר יצרו שאלון משלהם. בגלל זה, אנשים התעייפו מלמלא שאלונים רבים, ולכל חוקר היה משמעותית פחות מידע. ולציבור הרחב בכלל אין גישה למידע.

ואז הממשלה קיבלה כל מיני החלטות מוזרות שמסתמכות על מידע שלה יש ולכם אין, ואף אחד לא יכל לבדוק אותה.
אפרופו, התנועה לחופש המידע פועלת לפתיחת הפרוטוקולים וגייסה לאחרונה מהציבור 104,000 ש"ח בשביל זה:

אז מה עשיתי עם הפניה של הסדנא? הסרתי את השאלון יום למחרת. למה? כי אני חננה שאוהב לרצות אנשים

אם חשבתם שהשאלון שהסדנא עזרה למכון ויצמן להפיץ היה פתוח, אז אתם טועים. השאלון היה סגור. אז הסדנא בעצם עזרה להפיץ שאלון סגור, תוך כדי שהיא פועלת להסיר שאלון פתוח. הגיוני בסה"כ. אגב, התוצאות של המחקר של מכון ויצמן כן היו פתוחות, אבל לא מיד, ועד היום הדאטה של השאלונים סגור.

אבל כמו שאתה רואה, אני בכלל שכחתי מכל הסיפור עד שהזכרת לי

@Nim_Rod

תודה רבה!

כן, אני מציע להגדיר את “השותפים הטבעיים שלנו” - לובי 99, שקוף, האגודה לזכויות האזרח וכו כלקוחות שלנו, ולנסות לעזור להם כגוף טכנולוגי שיודע לעבוד עם דאטה, לנתח אותו ולחקור אותו.
והאמת שיש לך נקודה טובה - אם זה הולך טוב, אפשר באמת לשפר את התהליך, וליצור פייפליין מסודר, וזה יכול להוות בסיס למודל עסקי.

אגב, אנחנו מכירים?

@Tal_Yaron

עופר, בעייני, מה שכתבת מהווה פוסט חשוב.

תודה! האמת שאנשים אחרים בפרויקט “שקיפות הסדנא” אמרו לי שאני אשמע רק צרצרים מהפוסט הזה. אני שמח שיש פה עוד אנשים שקוראים את הפורום

אני מסכים שצריך ״לקוחות״ כמו הארגונים שציינת, שעבורם יש לפתח. זה לדעתי יקדם משמעותית את השפעת ה״חשמבירים״, בספירה האקטיביסטית.

כן, לגמרי.

דבר נוסף, שאני מוצא כבעייתי בסדנא, היא העדר חשיבה על משתמשי הקצה, בעיקר על הציבור הרחב. לדעתי, הסדנא יכולה וצריכה לפנות לקהלים יותר גדולים, מאשר אנשי מקצוע או פעילים סופר-טכנולוגיים. בניית מוצר עם חשיבה על משתמשים מקהלים רחבים יותר, תוביל ליותר יכולת השפעה.

בעיני הדרך לפנות לציבור הרחב היא לעבוד בצמוד “לשותפים הטבעיים” שלנו - לובי 99, שקוף וכו. להם יש כבר outreach רחב ואנחנו יכולים להתמקד במה שאנחנו טובים בו. למעשה, זה כולל לא רק עבודה עם דאטה, אלא גם ויזואליזציות, אינפוגרפיקות וכו.

לגבי ההכשרה של מתנדבים, אני מסכים שצריך לעשות כאן שינוי. לדעתי, שילוב של מפתחים שיוכשרו בסדנא, יכולים להוות בסיס מעולה לפיתוח ״חשמבירים״ בסדנא. אני מכשיר מפתחי full-stack ו-UX, ובהחלט חיפשתי חשמבירים בסדנא שיכולים להתאים לסטודנטים שלי. אפשר לחשוב על פתרון win-win. לסדנא יש שם טוב, ומפתחים טובים. הסטודנטים צריכים להראות שהם היו פעילים בפרויקטים משמעותיים, כדי להתקבל למקומות עבודה. השילוב יכול להיות ממש מתכון מעולה לשני הצדדים.

מדליק! אני חושב שזה רעיון ממש טוב.
האמת שאני מחפש עכשיו שיתופי פעולה בסגנון הזה לפלטפורמה שבניתי. מוזמן ליצור קשר ofer@wakka.tv (וגם אחרים שקוראים את זה כמובן).

היי עופר,

הפוסט שלך מעניין, אני מעריכה את זה שעשית המון בסדנא ושהיא חשובה לך. זה נהדר. מצד שני, יש המון הנחות יסוד בכתיבה שלך שמראות שחסר לך ידע בהיסטוריה של הסדנא, פרוייקטים שהיא פעילה או פעלה בה או בכלל בהתנהלות עמותה.

הדוגמא העיקרית היא שבגללה אני בכלל כותבת היא לגבי עמותות אחרות בישראל כלקוחות. כחברת ועד מנהל של התנועה לחופש המידע אני יכולה להגיד לך שאנחנו לא רואים את עצמנו כלקוחות של הסדנא, אלא בכלל כשותפים לפרוייקטים כשכל עמותה היא פאזל משלים. בכלל כדי לקבל כספים מהאיחוד האירופי צריך להיות חלק מקונסרוטריום, ובדרך כלל ארגונים בישראל מגישים ביחד כדי לקבל כספים, ורוב שיתופי הפעולה בארץ כבר קורים. הסצינה בארץ קטנה והמימון לא גדול ולכן שיתופי פעולה הם דבר חיוני (והסדנא היא חלק והייתה חלק מכמה פרוייקטים כאלו נגיד תקציביזם, שהיה גם בשיתוף עם התנועה לחופש המידע). חוץ מזה, לתנועה לחופש המידע יש אדם נפלא שהוא חבר בפורום הזה בשם גיא זומר שנותן יד בכל מה שקשור לניתוח מידע, אז למה שנתשמש בסדנא? מה הערך המוסף שלה לעומת גיא שיש לו ידע משפטי שיותר רלוונטי לתנועה?

אז ההנחה שאין שיתופי פעולה או חשיבה בנושא נראית לי קצת מוזרה, או אולי מה שחסר זה פונקציה שנקראית Internal Communication לסדנא כדי לוודא שחברים ומתנדבים יודעים מה קורה. מהצד השני הסדנא די קטנה כרגע בכח העבודה שלה ובחיי שאין לי מושג מה סדר העדיפויות ומה קורה, אבל אני מבינה שיש הרבה עבודה ולא הרבה כח עבודה ולכן אולי התעדוף לקשר עם הקהילה יורד. משהו שאולי צריך לראות מה הועד חושב עליו.

בכל אופן, הדיון הזה מזכיר לי דיונים שהיו לנו כבר לפני שבע שנים כשעוד עבדתי בסדנא. אני חושבת שהסדנא, כמו גופים אחרים בעולם הזה של טכנולוגיה אזרחית עברה אבולוציה מאז, ואולי צריך יותר להבין מה קרה בעבר. חשבתי להוסיף פה קצת מידע ממחקר של עשור על טכנולוגיה אזרחית, שעונה פה על כמה שאלות או הנחות שעלו שאולי יעזרו להבין יותר מה קורה בעולם בכל מה שקשור בטכנולוגיה אזרחית -
https://mitgovlab.org/updates/is-civic-tech-fulfilling-its-promise/
https://luminategroup.com/posts/blog/us-civic-tech-ten-years-in

אגב, מצאתי לינק בכונן של הסדנא לפרוטוקולים של הסדנא, אבל יש שם כמה מסמכים עם נתונים אישיים (נגיד תעודת זהות של חברי ועד) ולכן אני לא אשים פה את הלינק. אני מציעה לועד הסדנא לעשות מעבר על המסמכים ולשנות את ההרשאות בכונן למסמכים עם מידע אישי ככה שרק אנשים עם הרשאה יוכלו לראות את המידע הזה (שזה אומר שגם צריכים להסיר לי הרשאות) ולשים את הלינק לפרוטוקולים איפשהו ככה שכולם יוכלו לקרוא אם הם ממש רוצים. שוב עופר, יש לי הרגשה שזה שוב רק בגלל עומס עבודה ולא בגלל שזה לא חשוב לאנשים.

לסיום, אני מקווה שהתגובה הזו לא תוביל לתביעה משפטית נגד הסדנא (כי זה כבר קרה השנה), אז אני כותבת פה שזו דעתי שלי ולא של הסדנא ולא תיאמתי אותה עם אף אחד מחברי הועד המנהל או צוות הסדנא. אם אתה תוהה למה אנשים לא מגיבים בפורום כתגובה אליך, אז התביעה הזו היא כנראה אחת מהסיבות האלו.

‪On Tue, Dec 1, 2020 at 9:57 PM ‫Ofer Bartal דרך פורום הסדנא לידע ציבורי‬‎ info@hasadna.org.il wrote:‬

הפוסט שלך מעניין, אני מעריכה את זה שעשית המון בסדנא ושהיא חשובה לך. זה נהדר. מצד שני, יש המון הנחות יסוד בכתיבה שלך שמראות שחסר לך ידע בהיסטוריה של הסדנא, פרוייקטים שהיא פעילה או פעלה בה או בכלל בהתנהלות עמותה.

תודה רבה! האמת שאני מכיר את השם שלך ממזמן, וכשעשיתי את המחקר שלי ראיתי אותו בגיידסטאר ואמרתי “היי! אני מכיר אותה!”. לא בטוח אם אי פעם ממש דיברנו פנים-אל-פנים.

יכול להיות שחסר לי מידע. לגבי הנקודה הבאה שלך, אני חושב שמדובר באי-הבנה של מה שאני קורא לו “לקוחות” וגם הזדמנות לדייק טיפה.

הדוגמא העיקרית היא שבגללה אני בכלל כותבת היא לגבי עמותות אחרות בישראל כלקוחות.

אני השתמשתי ב"לקוחות" עם מרכאות כדי לסמן את “אלו שישתמשו בנתונים שהסדנא תפיק”, לא בקטע של “אלו שמשלמים לסדנא”. לדוגמה, לוביסטית בלובי 99 שיושבת עם מתנדבת בסדנא וביחד הן חופרות בנתונים. המתנדבת בסדנא מביאה את הידע הטכנולוגי, והלוביסטית מביאה את ההבנה של איזה נתונים יעזרו לה לקדם את הנושא החברתי.

אז סורי על האי-הבנה.

ועוד דיוק - אני חושב שהכי טוב זה כשמתמקדים במה שטובים, ונעזרים באחרים במה שהם טובים בו. התנועה לחופש המידע ממש טובה בלהשיג את המידע, אז בעצם היא פחות “לקוחה” של הסדנא.
אם כדאי לנתח את המידע בשיטות טכנולוגיות (כי אקסל וכדומה לא מספיקים), אז זו ההתמחות של הסדנא. לובי 99 טובים בלדעת איזה מידע יכול לעזור להם לדחוף שינויים בכנסת, שקוף יודעים איך להעביר תוכן ומסרים לעיתונות וכו וכו. כמובן שזה מאוד פשטני, וכל גוף יכול לעשות כל חלק בתהליך, אבל חשוב לדעת גם במה להתמקד ואיך לחלק את העבודה.

אגב, מכיר את גיא ועבדתי איתו על המפה של הקורונה. באמת אחלה בחור.

אז ההנחה שאין שיתופי פעולה

לא הנחתי כזאת הנחה
אבל באמת לא שמעתי על שיתופי פעולה עם התנועה לחופש המידע לאחרונה. יש כאלו?

חשבתי להוסיף פה קצת מידע ממחקר של עשור על טכנולוגיה אזרחית

תודה!

אם אתה תוהה למה אנשים לא מגיבים בפורום כתגובה אליך, אז התביעה הזו היא כנראה אחת מהסיבות האלו.

לדעתי יותר שקיפות יכולה רק לעזור לסדנא במשפט. זה בדיוק כמו שיותר שקיפות עוזרת ברמה הארצית לקבל החלטות יותר מושכלות.
מה עדיף לסדנא, שופט שיראה 2 צדדים שמתווכחים על הנתונים והעובדות, או שופט שיראה 2 צדדים שמסכימים על הנתונים והעובדות אבל מתווכחים על המסקנות שעולות מתוכן?

אגב, הייתי רוצה לחשוב, שאם הסדנא היתה פועלת בשקיפות, אז בכלל לא היה משפט מלכתחילה. חלק מאי-ההסכמה בין הצדדים נובעת מחוסר בנתונים (סביב מתי התקבלו חברים, על סמך מה התקבלו החלטות וכו).

הי @Ofer_Bartal.

הפרסום שלך ארוך וכולל כמה נושאים, מנסה להגיב בקצרה לפי הנושאים העיקריים שהעלית:

1. מהות ותפקיד הסדנא:
כתבת ש:

הנקודה החלשה שלנו, שלאורך השנים לפעמים הצלחנו בה יותר ולפעמים פחות, היא היכולת שלנו להשתמש בתוצרים המרשימים שלנו כדי ליצור שינוי - במודעות של הציבור הרחב, בשימוש של הציבור הרחב בכלים שלנו, בשינויי חקיקה ומדיניות.

אני מסכים עם זה מאוד. אבל הייחודיות שלנו, בעיני, היא לא “היכולת הטכנולוגית שלנו”, כפי שכתבת. התקופה הזו עברה. אני חושב שהייחודיות והחשיבות שלנו היא בהבנת המשמעות של מידע ציבורי פתוח. התנהלו פה בעבר דיונים ארוכים בהבדל שבין המונח הפומפוזי הזה לבין המילה “שקיפות”. אני לא מסכים, אך מכבד, את מי שחושבים שאלו מושגים זהים. בעיני הם לא. נדרשו לי הרבה הרצאות של @morchickit כדי להבין את זה. גם בפרוייקטים שציינת היה מקור נתונים ראשוני (אתר הכנסת עם כל הפרוטוקולים, או קובץ אקסל ענק ולא קריא של תקציב המדינה). מה יכלו האזרח/ית המתעניינ/ת לעשות איתו? כלום. כי הוא לא פורסם ולא הונגש בצורה שמאפשרת הפקת ערך של ממש מתוכם. וזו בעיני הבעיה העיקרית בשימוש החוזר במונח “שקיפות” שפוגעת, לדעתי, במהות וברעיון של שיתוף ומערובות אזרחיים. עוד על זה בהמשך.

2. מודל לפעולת פרוייקטים בסדנא: הרעיונות שהעלית יפים, תודה על המחשבה והמאמץ. עצם ההצעה והכיוון שהעלית מבורכים בעיני, ואני מוסיף תזכורת שחלק מההיבטים שהעלית כבר נוסו באופן חלקי. מכיוון שהייתי שותף בחלק מהניסיונות - אני יכול להעיד שבמידה רבה הם נכשלו בשינוי לטווח הארוך (רשימה חלקית: האקיתה, ההאב הירושלמי, החממה, ארץ החשמבירים), ומכיוון שגם @Tzahi_Manistersky ו- @Tal_Yaron שהגיבו כאן השקיעו זמן ומאמץ לקדם כיוונים דומים - אני ממליץ מאוד לנסות ללמוד גם מהניסיון שהם צברו.

ככלל, לדעתי זו תהיה טעות להגדיר מבנה יחיד שמתאים לכל פרוייקט. ההקשר, השותפים והנתונים הזמינים (ע"ע המציאות) הם שמכתיבים לרוב את ההיתכנות והצורך. אם תרצה לנסות לקדם יוזמות על המודל שהצעת, כאמור, אשמח לסייע.

היתרון והחסרון במודל ההתנדבותי היא שאף לא יגיד לאחרים איך ומה ניתן לעשות. זה מאפשר לשחקני ושחקניות נשמה לפרוח, ובה בעת מקשה על ניהול מסודר ומתוכנן. הנגזרות של זה מלוות אותנו כבר הרבה שנים ושציינת בעצמך: למשל, הקושי לבסס מקורות הכנסה לסדנה, קושי לשמר מתנדבים, והשאלה הכבדה האם נכון להשקיע משאבי זמן וכסף בהכשרתם. העמדה הנוכחית שלי (פתוח לשכנועים) היא שלא נכון לשאוף להגדרה של מודל יחיד או דרך אחת נכונה לסדנה ושהמנכ"ל והועד המנהל הם אלה שצריכים לשבור את הראש ולגייס את הקהילה בכל הנוגע לדרך הנכונה לאפשר את הקיימות הכלכלית.

3. ההתנהלות הכספית של הסדנא:

לדעתי רשימת הפרוייקטים שפרסמת לא כוללת את כל הפרוייקט שפעלו בסדנה בשנתיים האחרונות. גם כאן בפורום וגם במפגשי הפיתוח (כשהתקיימו) שמעתי על יוזמות נוספות ואני מניח שהנתונים עליהם התבססת מציגים בעיקר את הנושאים שבהם נדרשה פעולה של עובדי העמותה. אני למעשה לא מסכים איתך ש"…רוב הפעילות של הסדנא היתה דרך פרויקטים ממומנים." וחושב רק שרוב ההכנסות הכספיות היו מהפרוייקטים האלה.

אני פשוט לא חושב שתיקיות בכונן המשותף מספרות את הסיפור של הסדנא, אלא רק חלק קטן ופחות מעניין מתוכו היו פרוייקטים נוספים ששמעתי עליהם במקרה, במפגשי הפיתוח או בפורום - (חלקם כנראה כבר אינם פעילים) - אבל הם אינם מופיעים ברשימה. מבחינתי, כאחד שהיה מעורב בחלק מהפרוייקטים הממומנים האלה, רוב הפעילות של הסדנא נותרה הפעילות ההתנדבותית.

4. שקיפות בסדנא:
בעיני מה שאתה מתאר כחוסר שקיפות הוא בעיקר ביטוי לעבודה לא מסודרת והיעדר תקשורת בין הועד המנהל לקהילת המתנדבים. ברמה הכי פשוטה פרוטוקולים צריכים להיות מפורסמים ודיונים לא צריכים להתנהל בוואטסאפ. מקווה שהועד (@agamrafaeli @Simona) יתייחסו לנושא הזה, שהיה גם בליבת הדיון לקראת הבחירות האחרונות. אני מזכיר שבזמנו נעשו עבודה, תיאום ושיתוף באמצעות פרוייקט “ועדה פתוחה” - פרוייקט עצמאי שנועד לתמוך בדיוק בארגונים כמונו ובמידת השיתוף של המעגלים השונים בתהליכי קבלת החלטות.

מעבר לכך, אני חושב שהשימוש החוזר שלך בטענה שהסדנא (אני מניח שאתה מתכוון לעמותה) מתנהלת בחוסר שקיפות היא טענה מופרזת ולא הוגנת כלפי מספר מצומצם של עובדים שעסוקים בהרבה מאוד נושאים במקביל. בפועל, הפנית שאלות ובקשות לגיטימיות לפתיחת מסמכים רבים ולאחר כמה שבועות (זמן המתנה ארוך, מסיבות שהסבירה דורית בתשובתה) פורסם המענה. העובדה שתוך כמה ימים פנית בשאלות ובקשות נוספות שעוד לא נענו (8 ימים עברו בעת כתיבת שורות אלו) לא מעידות על חוסר שקיפות. יתכן שאיני מכיר את כל הפרטים, אבל אני מקפיד לעקוב וגם שוחחתי איתך על כך לפני כמה שבועות בניסיון לוודא שאני לא מפספס משהו מהותי. ועוד בענייני שקיפות:

5. פרוייקט הקורונה:
כתבת שאתה

…חושב ששקיפות ופתיחות זה חשוב ויכול מאוד לעזור כדי להפיג חששות וליצור אמון.

כדי שזה יקרה, השימוש החוזר במונחים “שקיפות” ו"פתוח" מחייב גם לדייק בעובדות, לספר את ההקשר ולפרט גם את עמדות הצד שאינך מסכים איתו. כל אלו לא הופיעו בפרסום שלך, לצד כמה אי דיוקים שהפריעו לי, כמי שהיה לו חלק בפרוייקט.

הפרוייקט הזה, החל כהתנדבות מרתונית של 4-5 ימים, ללא הכנה או התראה מוקדמת ועלה לאוויר כהוכחת יכולת לפני שהיתה ודאות לגבי המימון. הקוד של הפרוייקט והנתונים המצטברים פורסמו ונגישים, גם עכשיו. ניתן לבקר את ההחלטות שלנו בשאלה איך לפרסם ולהנגיש את הנתונים, אך רק מתוך התחשבות והתמודדות עם ההקשר של הדברים. אשמח להרחיב לשתף בדיון בפתיל נפרד (כי זה באמת היו דיונים ודילמות מעניינות). אם יש עניין ושותפים - תשאלו.

לגבי הטענה החוזרת על היעדר שקיפות בהקשר של קיום הפרוייקט: משלב מוקדם מאוד התנהלה תקשורת שוטפת עם עדכונים בסלאק הסדנא ולוח משימות זמין בגיטהאב. הושקעו זמן ומאמץ גדולים מאוד ביצירת התיעוד שנמצא במאגר הקוד, ועדכון של מבנה הנתונים שהשתנה והתעדכן לפי הפרוטוקול המחקרי, לפעמים פעמיים או שלוש בשבוע, גם שם (ב-Wiki). הפרוייקט התפתח בקצב מאוד מהיר תחת אילוצים רבים של המציאות, השותפים ותחרות שצמחה מול פתרונות טכנולוגיים הרבה פחות מוצלחים, בעיני. גם לי יש ביקורת מקצועית על חלק מההחלטות שקיבלנו בפרוייקט הזה, אבל הן לא קשורות להיבטים שציינת. אבל אם כבר הזכרת את חוסר היכולת של הסדנא להגיע לקהלים רחבים: כמות המדווחים, וחשוב מכך – המדווחים החוזרים- היתה גבוהה מאוד (אני לא מפרסם את הנתונים כי איתור שלהם ידרוש ממני זמן - כאמור, אם יהיה עניין ויפתח פתיל נפרד שיראה שיש עניין בהם, אעשה זאת). אני חושב שגם היתה השפעה מסויימת על השיח הציבורי באותה תקופה - והלוואי והיינו מצליחים יותר.

5. התנדבות / עבודה בתשלום בסדנה:

"אני גם מבין את חוסר הנעימות של חלקכם “מלקחת כסף” מארגון שבאופן תיאורטי, אמור להתקיים בעיקר ממתנדבים… "

מכיוון שבחלק מהפרוייקטים שציינת כאן שימשתי כמנהל פרוייקט אני יכול לספר שברוב המקרים מתנדבי סדנא שהועסקו בפרוייקט תרמו שעות עבודה מעבר לתשלום להצלחת הפרוייקט או העבירו בפועל תרומה מתוך ההכנסה שלהם. אני לא יודע ממי שמעת שהם חשים אי נעימות, אבל יכול לשתף מה הקו שמנחה אותי ומונע תחושות כאלה: אני מבצע בסדנא עבודה בתשלום רק על פעולות או מעורבות בפרוייקטים שלא הייתי מוכן לבצע כמתנדב. האפשרות לתרום להצלחה ולקייימות הכלכלית של גוף שחשוב לי ולקידום עקרונות שאני מאמין בהם היא הבונוס על העבודה שמתבצעת על חשבון זמני ועל חשבון עיסוקים אחרים.

(נ.ב. אולי ציינת ופספסתי בהצגה המקדימה בפוסט שלך, אבל מזכיר שגם אתה סייעת בתשלום בפיתוח פיילוט לעורך תסריטי שימוש בפרוייקט הכלי למאבק בגזענות ממסדית (פלמור).)

אני חושב שהדבר שמבדיל קהילה מאוסף אקראי של אנשים הוא שחבריה מרגישים שאם משהו לא בסדר זו אחריות שלהם לתקן. לתקן - להבדיל מלהתלונן, או להגיש תביעות משפטיות אחד נגד השני.

בבקשה המקורית לפתוח את המידע היה לדעתי דבר חיובי. אנחנו צריכים לפעול כפי שאנחנו רוצים שהמדינה תפעל, אם אין סיבה טובה לסגור את המידע הוא צריך להיות פתוח. נראה שהבעיה לא נוצרה בזדון אלא מתוך הבלאגן של התנהלות עמותה עם צוות מאד מאד מצומצם. אולי צריך לקחת את זה הלאה, להתנדב לדאוג שכל התוכן של הסדנא יהיה מאונדקס ומסודר ונגיש. אחלה פרויקט.

לגבי רעיונות שנשמעים לגיטימים מאד כמו ״צריך לחשוב יותר על משתמשי קצה״, ״צריך לשתף פעולה עם מסלולי הכשרה״, ״צריך לסייע לארגוני מגזר שלישי באתגרי דאטה״ הרי הפתרון הוא להרים חשמביר שמסייע לארגון מגזר שלישי באתגר דאטה, מסתייע במפתחים בשלבי הכשרה ופונה למשתמשי קצה. למה לא?

עשר שורות של קוד ישפיעו יותר מאלף פוסטים בפורום.

@noam
שמח לראות אותך פה
מתייחס למה שכתבת לפי הסעיפים:

1. מהות ותפקיד הסדנא:
אם אני מבין אותך נכון, אתה אומר שמידע פתוח הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לשקיפות, כי שקיפות כוללת גם הנגשה של הנתונים, לקהל יעד רחב. בדוגמה עם הפרוטוקולים או קבצי אקסל ענקיים - המידע פתוח, אך לא נגיש. מסכים עם זה לגמרי.

אני חושב ש(אחד מבין) היתרונות הייחודיים שלנו היא היכולת לקחת כמויות מידע וחיתוכים שקשה לעשות בקאסל, ולעשות אותם בקוד. אני אומר את זה, כי עמותות אחרות כמו שקוף, לובי 99, התנועה לחופש המידע, לא ממש צריכים אותנו כדי לנתח מידע בעזרת אקסל (כמו שמור אמרה - יש את גיא זומר שעושה את זה טוב מאוד).
עוד ייתרון לדעתי, היא היכולת שלנו לעשות את זה בצורה שניתנת לשחזור יותר בקלות. אם “עושים את זה נכון”, אז מסקנות שאני מפיק מהדאטה, אתה תוכל להפיק גם, כי אתה יכול להריץ את הקוד שאני כתבתי. זה פחות עובד ככה באקסלים, כי הם נוטים יותר להתבלגן ויותר קשה להבין בהם מאיפה כל נתון הגיע ומה הולך לאן.

2. מודל לפעולת פרוייקטים בסדנא
תודה רבה
לפי מה שאני מבין, מה שאני מציע הוא שונה ממה שנוסה בעבר, כי:

• במובן מסויים הוא לא פונה לציבור ישירות, אלא מסייע לגורמים שיכולים לקחת את התוצרים וליצור אימפקט חיובי, כשהם בעצמם יוצרים את הקשר עם הציבור הרחב. לדוגמה - סיוע ללובי 99, שקוף וכו. הדגש הוא על פעולות ניתוח והנגשת דאטה ממוקדות מטרה. אם נשווה את זה ל"רכבת פתוחה" שפעלה “לשחרר את המידע, לנתח אותו ולהציג אותו לציבור, בתקווה לגלות משהו מעניין”, אז כאן מדובר במקרים הרבה יותר ממוקדים, שכבר יש משהו קונקרטי על הפרק. אפשר לראות דוגמאות מצויינות באתר של שקוף https://shkifut.info. כתבות כאלו יכולות להתבסס על נתונים שמתנדבי הסדנא מפיקים, ואז גם להקל על שקוף, וגם אולי לעזור לשקוף להשיג נתונים יותר מעמיקים ויותר מעניינים תוך חיתוך עם מאגרי מידע נוספים.

קושי לשמר מתנדבים, והשאלה הכבדה האם נכון להשקיע משאבי זמן וכסף בהכשרתם

התייחסתי לזה בפוסט - אם משנים את הפוקוס מפרויקטים רחבים וגדולים שכוללים שרת, אתר, עיצוב, אחזקה וכו, למיני-פרויקטים שכוללים ניתוח נתונים, ומסירה שלהם כנתונים גולמיים או כאינפוגרפיקות או אפילו ויזואליזציות בסיסיות ב- javascript, לגופים אחרים כמו שקוף או לובי 99, אז לדעתי הרבה הרבה יותר קל להכשיר מתנדבים ולשמר אותם. לא רוצה לחזור על עצמי יותר מדי אבל בגדול 3 “הבעיות הגדולות” עם מתנדבים הופכות לקטנות בהרבה: התקנת הסביבה, העברת ידע לחדשים, שימור ידע מותיקים.

3. ההתנהלות הכספית של הסדנא

לדעתי רשימת הפרוייקטים שפרסמת לא כוללת את כל הפרוייקט שפעלו בסדנה בשנתיים האחרונות

זה סביר מאוד. ורשמתי, שהיא כוללת רק פרויקטים ממומנים, מתוך מה שמצאתי בפרוטוקולים. הפרוטוקולים הישנים יותר לא נגישים. בכלל, אם יש עוד פרויקטים אשמח להוסיף לרשימה

4. שקיפות בסדנא
תיארתי בדיוק את מה שאני רואה:

• אוסף מקרים שבהם הסדנא לא פעלה בשקיפות
• הרבה הודעות ששלחתי בנושא שלא קיבלו אפילו מענה אחד במשך חודשיים
• סילוק שלי מקבוצת ווצפ “מובילי הסדנא” אחרי שכתבתי שם הודעה קצרה בנושא - מה שאני מפרש כ- retaliation כלפי על כך שאני פועל כדי לקדם את הנושא. לא ציינתי בפוסט ההוא, אבל ההוצאה שלי היתה אחרי שהצעתי לעזור במאמץ השקיפות.

5. פרוייקט הקורונה
אני מסכים איתך וגם אמרתי - מה שפתוח אלו תוצאות הניתוח של השאלונים. הדאטה של השאלונים עצמם לא פתוח. תקן אותי אם אני טועה, אבל זה מה שאני רואה בלינק ששלחת.

6. התנדבות / עבודה בתשלום בסדנה:

אתה סייעת בתשלום בפיתוח …פלמור

נכון מאוד! לא ממש פירטתי על פרויקט פלמור (ובאמת הפוסט לא כולל את כל הדברים שעשיתי בסדנא - הוא ארוך מספיק ). בפרויקט פלמור עבדתי בשכר, סך שעות שווה ערך לחודש עבודה במשרה מלאה, פלוס מינוס שבוע.

@niryariv
אני מאוד אוהב את הגישה התכל’סית!

הנה הדברים שניסיתי:

• הצעתי לסייע בנושא שקיפות המסמכים, בקבוצת הווצפ “מובילי הסדנא”. בתגובה לזה הסדנא הוציאה אותי מהקבוצה, ללא הסבר נוסף, גם אחרי שפניתי בפרטי.
• ביקשתי שדברים יהיו שקופים - מסמכים, פרוטוקולים, תקציב וכו. פניתי הרבה מאוד פעמים במשך חודשיים וזכיתי להתעלמות. אחרי חודשיים קיבלתי מענה חלקי. מאז מחכה למענה נוסף, בינתיים עבר שבוע.

באופן כללי, אני אשמח לסייע לסדנא להיות שקופה יותר. אם יש לך רעיונות מה אפשר לעשות כדי לקדם את העניין - אשמח לשמוע.

הרי הפתרון הוא להרים חשמביר

יאללה! אני בעד. אני באופן אישי עוסק בפרויקט “שקיפות הסדנא” אז רק אחרי שאסיים אותו אהיה פנוי לדברים נוספים.

לא בדיוק. המילה שקיפות הפכה למושג שכל אחד מפרש על פי הבנתו, כזה שמתאר כיוון רצוי אבל לא מהות. יש מספיק שחקנים בשדה החברתי והפוליטי (הזכרת את חלקם) שמשתמשים במונח הזה באופנים שונים. ייחודה של הסדנה, לדעתי, היא ביכולת והניסיון להתרחק מהתיאוריה ולעשות קונקרטיזציה, לקדם את המימוש בפועל (ולא בהצהרות) של עקרונות המידע הפתוח, ולקדם צורות בהן המידע הציבורי יהיה נגיש ושמיש.

זה היה חלק מהרעיון שעמד מאחורי כמה נסיונות עבר: ההאב הירושלמי, תקציביזם, המפה החברתית, האקיתה 2 ובתקופות מסויימות תב"ע פתוחה, מפתח התקציב וכנסת פתוחה. מדגיש שוב - אני לא נגד הרעיון שהעלית, רק חושב שהוא לא מתאים תמיד ובכל נושא, ושכדאי ללמוד מהניסיונות שהצליחו והצליחו פחות. גם אני, כמו @niryariv, חושב שהמבחן הראשון של הרעיון שלך הוא אם יש מישהו/מישהי שרוצים לממש אותם.

נכון, אם המתנדבים שיגיעו יתעניינו בלבצע סוג כזה של משימות. אני יכול לספר על ניסיון שעשינו - במפתח התקציב/רכש פתוח לקראת אחד ההאקתונים, כמבוא להתנדבות בסדנא. לצערי, לא ממש צלח - אם המדד הוא המשך התנדבות ופעילות מעבר להאקתון עצמו.

אולי, אבל גם גזרת ממה שאתה רואה קביעה חריפה שאני לא מסכים איתה ושלדעתי עושה עוול לאנשים אחרים.

אני מעדיף להשאיר את הדיון כאן בנושאים המעניינים והחיוביים יותר של שיפור הסדנה וההתנהלות, ולכן עונה בקיצור:

1. עד כמה שהצלחתי לעקוב אחרי הפרסום שלך - זה לא מה שכתבת.
2. גם הקוד פתוח, ולא רק תוצאות הניתוח.
3. כאמור, אם זה מעניין אותך, מוזמן לפתוח פתיל ונדסקס שם על ההחלטה לא לפרסם דיווחים גולמיים ברמת הפרט (אני אחראי לה ועומד מאחוריה) ועל האילוצים האחרים שליוו את הפרוייקט.
4. יש למלים שאתה מפרסם כאן משמעות ובנושא הזה אני מכיר את העובדות לא רע. התיאור שלך בפרסום הקודם לגבי ההתנהלות של הפרוייקט ושל הסדנה אינו תיאור מלא ולכן גם אינו נכון במלואו. הדברים שפרסמת הם למעשה ביקורת כלפי עבודה והתנהלות של אנשים אחרים, כולל אותי, וחשוב היה לי לדייק אותם.

נו, ברור. פוסטים של 20 דקות ומעלה הם ליין המסיבות החביב עלי

אולי, אבל גם גזרת ממה שאתה רואה קביעה חריפה שאני לא מסכים איתה ושלדעתי עושה עוול לאנשים אחרים.

אני פירטתי את כל המקומות שבהן הסדנא לא מתנהלת בשקיפות בשרשור הזה.
אני פתוח לשנות ניסוח ולקרוא לזה בצורה אחרת. מה שחשוב בעיני זה שהדברים יקרו - פרוטוקולים מתועדים ופתוחים, תקציב פתוח, מסמכים נגישים וכו.

מוזמן לפתוח פתיל ונדסקס שם על ההחלטה לא לפרסם דיווחים גולמיים ברמת הפרט

אחלה! סקרן לשמוע מה עמד מאחורי זה.

פוסטים של 20 דקות ומעלה הם ליין המסיבות החביב עלי

היי, רציתי לשתף במחשבה קצת “גולמית” ואולי תעזרו לי לחדד אותה.

הייתי רוצה להציע רעיון - על הקשר שבין הסדנא לפרויקטים ממומנים. הרעיון הוא שהסדנא לא תהיה גוף ש"מנהל פרויקטים ממומנים", אלא גוף ש"מלווה פרויקטים ממומנים" ודואג שהם עומדים בעקרונות של הסדנא ומקדמים את המטרות שלה.

למה אני מתכוון?
כיום ההתרשמות שלי היא שהרבה מאמצים של הצוות הגרעיני של הסדנא מופנים כדי “להשיג פרויקטים” לסדנא, כדי להשיג את המטרות שלה וכדי לממן את הפעילות השוטפת שלה. אם יפרסמו את התקציב אפשר יהיה גם לתת פה מספרים וזה יהיה פחות “באוויר”.

מה שאני מציע, זה שהסדנא תהיה גוף שיזמים יכולים להיעזר בו כדי לתת לפרויקט שלהם:

1. גוף שדרכו הפרויקט יכול להתבצע מבחינה חוקית, בירוקרטית, חשבונאית וכו. בסגנון Fiscal Sponsor.
2. תו איכות שהפרויקט מתנהל לפי העקרונות של הסדנא: קוד פתוח, דאטה פתוח ונגיש, שקיפות, פתיחות לקהילה.
3. תו איכות שהפרויקט מסייע במטרות החברתיות של הסדנא.

במובן הזה הסדנא מהווה תו של איכות. Brand.

בנוסף, דבר כזה יכול להסיר את העומס מהצוות הגרעיני. לכל פרויקט יהיה מוביל שהוא מחוץ לצוות הגרעיני, כך שהתפקיד של הצוות הגרעיני הוא רק הסעיפים 1-3 הנ"ל ולא ניהול בפועל של הפרויקט.

במובן מסויים זה קצת מזכיר את מה שעמותת “מידות” עושה כשהיא מודדת עמותות אחרות. כאן הסדנא בעצם תיתן “תו איכות” לפרויקטים שעומדים בסטנדרטים שלה.

אשמח לשמוע את דעתכם/ן

השאלה שלי היא פשוטה - איך תשיג תקציב גרעיני מלכתחילה? עמותות שונות, ולא רק הסדנא, מתקשות בלהשיג תקציב גרעיני. למעשה זו בעיה עולמית. יש יתרון קטן בהשגת כסף פרוייקטלי, בכך שהוא מביא קצת Overhead שמכסה שורות תקציב גרעיניות.

חוץ מזה, לא היה לנו גוף כזה בעבר שלא עבד לנו כל כך טוב שנקרא הסדנא בע"מ?

עופר אם יש לך רעיונות איך בא לך להוביל איך לגייס כסף גרעיני, או מה שאנחנו קוראים בעולם העמותות Unrestricted, אנא ספר לנו.

השאלה שלי היא פשוטה - איך תשיג תקציב גרעיני מלכתחילה

אותו מודל כמו “מידות” - הפרויקטים משלמים בשביל “תו האיכות” של הסדנא שכולל בדיקה שהפרויקט מתנהל לפי העקרונות שלנו, ובשביל ה- Fiscal Sponsorship.

חוץ מזה, לא היה לנו גוף כזה בעבר שלא עבד לנו כל כך טוב שנקרא הסדנא בע"מ?

נראה לי שהוא היה נקרא “קוד אזרחי”. המטרה שלו היתה, לפי מיטב הבנתי, שהסדנא תגיש דרכו פרויקטים שדרשו חברה. אני מציע משהו שונה - מי שמגיש את הפרויקטים הם יזמים, אולי מתוך חברי הקהילה וכו. הם מחוץ לצוות הגרעיני. הסדנא בתפקיד של “מלווה” לא של “יזמת”. גם בהגשה, וגם במהלך הפרויקט.

אחת הסיבות ללמה זה טוב, היא כי ככה הצוות הגרעיני יכול להתמקד בדבר מסויים ומוגדר, ולהתמחות בו.
מה שקרה לדוגמה בפרויקט עזרטק - לא היה אמור לקרות. מה שקרה שם זה שהסדנא, בניסיון למלא אחוזי משרה לגורם בצוות גרעיני, איישה את הגורם בצוות הגרעיני לתפקיד בפרויקט, כאשר אותו גורם הוא לא הכי מתאים למילוי אותו תפקיד, והיה עדיף בהרבה, לפרויקט, לקחת מישהו/י מחוץ לצוות הגרעיני.

דבר כזה יוצר מצב שאנשים בצוות הגרעיני, עובדים באחוזי משרה קטנים, על מגוון פרויקטים, שבהם הם לאו דווקא מומחים. זה לא טוב לפרויקטים וכנראה גם לא לאותם אנשי צוות.

מה שעדיף בעיני, זה להתמחות ב:

• ללוות יזמים בתהליך השגת מימון לפרויקט שלהם
• במהלך הפרויקט:
  • Fiscal Sponsorship
  • דאגה לתו האיכות להתנהלות הפרויקט: קוד פתוח, דאטה פתוח ונגיש, שקיפות, פתיחות לקהילה
  • דאגה שהפרויקט משיג את המטרות של הסדנא

אבל איך הפרוייקטים משיגים כסף כדי לקבל תו כזה ומה השוק של זה? למה שהם ירצו לקבל תו כזה בכלל? מה התמריץ לזה?

מידות לא עוסקים בתחום נישתי כמו הסדנא, הם גם מציעים שירותים למלכרים, הרבה מהם ולתורמים אכפת מהדירוג שלהם (למרות שלי יש הרבה השגות לגבי מה זה אומר למלכר להיות אפקטיבי, אבל זה דיון אחר).
בקיצור לא שכנעת אותי שזה מודל שיעבוד…

מדובר ביזמים שמגישים פרויקטים דרך הסדנא, ואם הפרויקט מתקבל, אז חלק מכספי הפרויקט ניתנים לסדנא בתמורה לתו האיכות, ול- fiscal sponsorship.
התמריץ הוא שזה מגדיל את הסיכוי שהפרויקט ימומן בגלל תו האיכות, באופן דומה למה שכתבת על מידות: “לתורמים אכפת מהדירוג שלהם”.
בנוסף, מעבר ל- fiscal sponsorship, לפעמים בכלל תנאי הכרחי להגשת בקשה למימון הוא גוף כמו עמותה, שליזמים אולי אין.