תוכנית העבודה הלאומית לקידום ממשל פתוח בישראל לשנים 2015-2017

נקודות נוספות, לסוגיה הטכנית-עקרונית שהעלתה מור:

  1. שני דברים שהרשימו אותי כשקראתי את מסמכי הנעת פתיחת הממשל הבריטית (1, 2) והאמריקנית והייתי שואף לחזק בתכנית המוצעת:
    א. רמת הפירוט בהגדרת הדרישות הרוחביות מול הסוכנויות הממשלתיות.
    ב. בחלק לא מבוטל מהדרישות הוגדרו טווחי יעד לביצוע קצרים מאוד, ביחס לתאריך פרסום התכנית, והגדרת הסמכות (והאחריות) ביחידה לעמידה ביעדים.

  2. אלא אם כן פספסתי, נדמה לי שחסרה התייחסות בתכנית לרמת המידע (והשלטון) המקומי ולצורך בקיום ממשק בין נתונים מקומיים ולאומיים. נדמה לי שהניסיון שצברנו בלא מעט תחומי תוכן ברמה המקומית מאפשר לנו לסייע בהארת הזוית הזוו, ושאם לומדים מהבריטים - זו נקודה חשובה. מכאן, שנדרשת גם מעורבות (או לפחות אזכור) של משרד הפנים בתכנית.

למאמר שמשווה ומנסה להעריך את האפקטיביות של אותם ניירות מדיניות בארה"ב, בריטניה ועוד כמה מדינות תנו קפיצה לכאן (מבוסס על ה-opendatabarometer).

ובכן, תאמינו או לא, אבל כשזה נוגע לרמה המקומית, אין לנו מה ללמוד מהבריטים.
תוכנית המידע הפתוח שלהם היא ברמה הארצית, לא המקומית ולכן נראה לי שלא כדאי
לערבב בין השתיים כאן (כתושבת אני יכולה להגיד שיש כאן עדיין כאוס מידע הפתוח,
וזה ברשות הקטנה של אוקספורד…)

באותה נשימה, אני די מהססת ללמוד מהאמריקאים ששיטת הממשל והמורכבות הבירוקרטית
שלהם לא משתווה לשום מקום אחר בעולם, מה גם, שכבר מצאתי חורים בברומטר לגבי
המדידה שלהם על ארצות הברית. אבל כן, רשימה מפורטת היא הכרחית כאן, והיא חייבת
לכלול בתוכה הדרכות לדרגי הממשל.

אגב, נהדר שהם רוצים לאמץ את CKAN, אבל מי יתאים להם אותו לדרישות שלהם,
הסדנא? כי קשה לי להאמין שהם ימצאו מישהו עובד מדינה שיעשה זאת… (או שהם
ישכרו את ה- Open Knowledge, אבל אז כדאי לדבר איתם כדי שיקשרו אותם אלינו).

2015-02-19 22:46 GMT-03:00 מור רובינשטיין info@hasadna.org.il:

אנסה לחדד:

  1. בלי קשר לבריטים, הניסיון שלנו כמעט בכל חשמביר מקומי ממחיש את החוסר שבהיעדר התייחסות להקשר המוניציפלי שמשמש כזרוע שלטונית שמחזיקה ואוספת הרבה מידע רלוונטי.

אין לי מושג אם הבריטים מחברים טוב בין רמה מקומית ללאומית, ואם מור אומרת שלא, היא בטח צודקת. הכוונה שלי היתה שכדאי ללמוד מהם בנוגע להכרה ברמה המקומית מתחילת הדרך- גיבוש המדיניות או תכנית הפעולה שלהם (ראו הקישור ששלחתי). לפי מה שקראתי, הסיבה שבבריטניה היתה הכרה כזו מראשית המהלך היתה שכששם ניגשו לגבש מדיניות כבר היו כמה רשויות חלוצות עם פרוייקטים קיימים.

  1. מצרף, ומוסיף להדרכות לדרגי הממשל, גם וידוא או פיקוח על ההסבר לציבור המוטמע לשימוש בכלים (ולהביא את מה שיצרו החברים ב"מפתח התקציב" כדוגמה).

עוד נקודות שהעלה @Roi_Shlomi שהקדיש מזמנו בהאקתון לעניין:

הנקודה העקרונית והכי חשובה: למיטב הבנתנו, החלטת הממשלה היא החלטה כלל ממשלתית ואילו התכנית שהוגשה מתייחסת רק למספר מצומצם של יחידות הקשורות למטה “ישראל דיגיטלית”.

ועוד כמה הערות:

  1. התכנית חסרה מדדי הצלחה כמותניים ומדוייקים לכל אחד מהיעדים שהוצגו (לדוגמה, אחוז המידע המתפרסם על ידי משרדי הממשלה שיחוייב להיות מפורסם באתר המידע האחוד).

  2. כיצד אמורות יחידות, ובראש ובראשנה, משרדי הממשלה ליישם את עקרונות המדיניות המוצגת? (לדוגמה, כיצד אמור משרד החקלאות, הדתות או המדע ליישם את עקרונות התכנית).

  3. היעדר התייחסות לעדכון שוטף וניטור יישום התכנית הלאומית. היכן וכיצד אמור להתנהל המעקב? (ושוב, ראו בעניין זה דוגמאות מניירות מדיניות קיימים בעולם).

  4. אין התייחסות לרמת הזמינות ועדכניות המידע שיפורסם.

  5. מצטרף להערתו של נעם שלא מצויינים האחראים ליישום התכנית במשרדי הממשלה השונים והתכנית הפרטנית לכל משרד.

 @galraij @galchs @Yogev @alon_antin @Alon_Nisser

מחפשים רעיונות ותגובות נוספים.

אוקיי חברים, אדם ואני קצת שוחחנו, וככל שיותר הסתכלנו על התוכנית הזו, ככה הבנו כמה היא שווה לנייר טואלט. אולי כדאי שנגבש תוכנית חלופית? ניקח את כל הדבר שהם כתבו ופשוט נכתוב משלנו? נכון, לא הכי פוליטקלי קורקט, אבל עברנו את שלב הדיפלומטיות כבר מזמן.

הנה, התחלתי, מוזמנים לעזור -

לייק 1

קודם כל - קראתי והתאכזבתי עמוקות. מעבר לפתיחה עם קצת מילים יפות, התוכנית דלה, עמומה, וחסרת שאיפות או מעוף. התחושה העיקרית שלי אחרי קריאת המסמך היא: “זה מה שמגיע לנו אחרי 5 שנים של ריכוז מאמץ בתחום חופש מידע ומידע פתוח?”

עם כל הכבוד, זו לא תוכנית תלת שנתית, אלא רק פירוט של המשימות הטקטיות - המינימום ההכרחי - שנדרש כדי שהממשלה תוכל להגיד “יצאנו ידי חובתנו”, אין בה שום דבר שמטרתו שיפור אמיתי של השקיפות והאחריותיות של משרדי הממשלה, ובטח לא רצון אמיתי לשיתוף ציבור/החברה האזרחית במימוש (להבדיל מהתכנון).

כדי לא לתת רק ביקורת שאינה בונה, הנה הדברים שהייתי מצפה לראות בתוכנית ראויה:

  • מהן המטרות הרוחביות וארוכות הטווח של קידום הממשל הפתוח בישראל (מטרות, להבדיל מהמילים הכלליות, הן דברים שאפשר לתרגם ליעדים מדידים, כגון “הכפלת מסדי הנתונים הנגישים דרך data.gov.il, ועדכון של מסדי הנתונים הקיימים”, או “פרסום סטנדרט מחייב, שיגובה בהחלטת ממשלה, אודות פרסום מסדי נתונים פתוחים ע"י משרדי הממשלה ועדכונם מעת לעת”
  • תוכנית עבודה אחודה, שאינה מחולקת לפי גופים, אבל שמסבירה בדיוק איזה גוף הוא האחראי המרכזי על איזו מטרה במטרות הרוחביות לעיל (למשל: היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים אחראית על כל תהליכי בקשת חופש המידע מאזרחים, ושיפור המענה של משרדי הממשלה.
  • תוכנית עבודה חייבת להיות פחות לקונית, ובמקום לפרט אבני דרך בטווח הקצר, לפרט בכל שנה מה יקבלו אזרחי ישראל בסופה, בחלוקה לאותן מטרות רוחביות. היא צריכה לפרט את ה-use cases העיקריים של האזרח מול המדינה (foi), ושל המדינה מול האזרח (data.gov), ולמנות את הדרכים בהן התוכנית תשפר כל אחד מהם. למשל: הגשת בקשות חופש מידע - מה קיים היום, ומה הולך להשתנות באמצעות התוכנית? או “הורדת מסדי נתונים מ-data gov - מה קיים היום? מה לא בסדר? מה הולך להשתנות?”
  • בנוסף לפירוט כדי שתוכנית העבודה תהיה רצינית, אני מצפה שיפורסם תקציב מפורט לכל מטרה, על מנת שהציבור יוכל לעקוב האם התקציבים שנדרשים למימוש התוכנית מוקצים, ואם לא - מי מייבש אותה…
  • פירוט בהיר וברור היכן הציבור יוכל להתערב בתהליך קידום הממשל הפתוח - מול אילו גופים, באילו תאריכים ובמסגרת אילו מפגשים / ממשקים מקוונים. אני גם חושב שראוי להקצות תקציב לגופים מהחברה האזרחית / לאזרחים ליטול חלק בייעוץ לגבי התוכנית ולפיתוח חלק מממשקי הנגשת המידע לציבור, ושעל משרד ראש הממשלה להקצות תמיכות ייעודיות לגופים כאלה כדי לעודד אותם. אחרי הכל, כתוב בפתיח שישראל היא “אומת הסטארט אפ”, למה לא לאפשר לסטארט אפים להיות מעורבים? זה יקדם מאוד את היישום!
  • אולי כתבתי כבר קודם, אבל אני מדגיש - - כדי שהתוכנית תהיה רצינית, חשוב לפרט מדדי הצלחה כמותיים ולא רק איכותניים, מוגדרים בזמן, רצוי תוך התייעצות עם הציבור, שעליהם ייתחייבו ממשיה ועל פיהם תימדד הצלחה.

נכון, דרוש אומץ כדי לפרסם תוכנית עבודה כזו, אבל זה לגמרי אפשרי - זה קורה בעולם. מסמך שיעורר השראה בקרב הקוראים (נניח, הציבור ובעלי התפקידים במשרדי הממשלה) יאפשר לתוכנית לגייס שותפים לדרך מקרב הציבור ומשרדי הממשלה, ויסייע להצלחתה.

לייק 1

מהמעט שאני מבין הייתי מציע להתייחס ל״יוצאים מן הכלל״ כמו למשל הלמ״ס. במקרה שלי (ANYWAY) הלמ״ס גובים כסף על המידע, והרבה כסף, לא סכום סימלי וגם מחתימים אותנו על חוזה דרקוני של ״זכויות יוצרים״.

אם אני מבין נכון, חוק חופש המידע לא חל על הלמ״ס מכיוון שיש פקודה אחרת שמסדירה את עניין הלמ״ס בנפרד ומאפשרת לו לגבות כסף וגם להחתים אנשים/אירגונים על חוזים מפחידים.

מכיוון שהלמ״ס בכל זאת מחזיקים המון מידע שאנחנו רוצים, כדאי להעלות את הנושא בפגישה.

תודה!

לייק 1

עידו +1

גל, אפשר להעלות את הלמ"ס, אבל זו דוגמא אחת מיני רבות של דוגמא בה המידע לא
באמת פתוח, שצריך להיות מוסדר באופן כוללני. לפי אופי עבודת הממשלה, העלאת
דוגמא אחת של גוף ממשלתי רק תגרום לסגור חור קיים אחד מיני רבים, ולא לפתור את
כל הבעיה.

אני חושבת שכדאי לבקש פולו אפ קרוב אחרי הפגישה ביום שני. הפגישות עם החברה
האזרחית צריכות לקרות לפי ה- OGP בקבועי זמן קצרים לפני קביעת תוכנית העבודה,
ואני חושבת שאם נעבוד נכון ובלחץ נוכל אולי להעביר פה משהו.

העבודה כאן צריכה להיות על שינוי דיסקט. בני אומר את זה הרבה, אבל הדיסקט לא
הוחלף עדין, והוא לא יוחלף אם לא יהיו פקידים שיבינו מה זה אומר. אני די
מתקיפה כאן את תוכנית העבודה, אבל אני חושבת שאם הם באמת יעבדו איתנו נכון,
נוכל ליצור כאן שינוי.

אני אנסה לדבר עם פול מנסן, רכז החברה האזרחית ב- OGP בשבוע הקרוב לראות אילו
כלים יש לנו מצידם כדי לנסות ובאמת לעשות שינוי. אני לא מאמינה גדולה שבאמת
יהיה להם איזה פתרון טוב, אבל שווה לנסות.

מור

2015-02-21 11:56 GMT-03:00 גל רייך info@hasadna.org.il:

איך שכחתי את מפ"י והלמ"ס? בהחלט צודק @galraij … + מיפוי של כל הגורמים שגובים תשלום עבור מידע ציבורי ותוכנית לתקצובם כך שהמידע יהיה חינמי ופתוח לציבור. אכן תוספת ראויה.

היי @morchickit ואדם… אני לא חושב שאני מסכים עם הצעת נוסח משלנו לתוכנית. התוכנית היא שלהם. הם צריכים לכתוב אותה. אם הם רוצים שותפות, שיזמינו אותנו. הסיכוי שיקבלו תוכנית שנכתבה על ידי צד ג’ כמו הסדנא הוא מועט. ובכל מקרה, התוכנית היא שלהם והם צריכים להיות אלה שכותבים אותה.

המטרה היא להראות להם מה תוכנית אידיאלית צריכה לכלול. אני לא צופה שהם יאמצו
אותה כלשונה בשום תרחיש ריאלי :slight_smile:

אני מסכים עם עידו. זה לא חכם אסטרטגית להגיד להם: ״זוזו, אתם מדברים שטויות״
יש גם עניין של מוטיבציה ומומנטום, אם אנחנו רוצים שזה יהפוך ליותר מתוכנית אנחנו צריכים להציג את הצעות היעול שלנו ככאלה ולא כמה שמבטל את העבודה שלהם. זכרו את הציטוט החשוב של טרומן:
“It is amazing what you can accomplish if you do not care who gets the credit.”

Mushon Zer-Aviv
Mushon.com | Shual.com | @mushon

לייק 1

שוב, חכם יותר לדעתי לעבוד על הבסיס שלהם מאשר להציג להם משהו חיצוני שבעיקר מצביע על מה הם לא. אם אנחנו רוצים באמת לשנות את המדיניות שלהם הם צריכים להרגיש שאנחנו עוזרים להם לדייק את המדיניות שלהם ולא מכתיבים מדיניות חיצונית שמצביעה בעיקר על חוסר הידע שלהם. לי עושה רושם שיש שם נכונות אמיתית ושחוסר הדיוק כרגע הוא בדיוק מה שהוא - חוסר דיוק, לא בהכרח נסיון לטרנספרנסי-וושינג.

אם היה מדובר רק בחוסר דיוק או פלפול טכני סביב סוגיית פורמטים אז ניחא, אבל לתחושתי יש כאן סוג של עצלות ארגונית וויתור מראש על נסיון לייצר שינוי אמיתי.

כך שאני מסכים ש טקטית אולי כדאי לנו להיות חביבים ולנסות להציע תיקונים פה ושם, אבל אסטרטגית אנחנו צריכים להיות אלה שמניפים את נס השקיפות ומציגים חזון סדור של איך הדברים צריכים באמת להיות - גם אם זה רחוק מאוד ממה שהממשלה מציעה כיום.

אלו לא כיוונים סותרים - אפשר לפעול בשניהם בו זמנית (למעשה, אני חושב שוויתור על כל אחד מהם יהיה טעות).

מי שמכיר אותי יודע שאני לרוב דוגל בפרגמטיזם ופתרונות פרקטיים, אבל יש במקרים מסוימים ערך בטהרנות - לו רק בשביל להציב את הדגל על פסגת ההר בכדי שלכולם יהיה ברור מה היעד.

אדם

סליחה שאני מעלה את זה מהאוב - אבל מישהו יודע מה קרה עם התוכנית הזו והאם חלק מההערות שלנו התקבלו?
אגב, הכנס השנתי של ה- OGP יתקיים עוד חצי שנה, אוני ממליצה שכבר מעכשיו נראה איך אפשר להשתלב שם. פעם שעברה השגרירות האמריקאית מימנה אותה ברגע האחרון, עכשיו אפשר לתכנן מראש.
http://www.opengovpartnership.org/blog/open-government-partnership/2015/04/23/ogp-2015-global-summit-announced
(אין הרבה מידע בבלוג פוסט הזה, אבל לפחות כבר יודעים תאריך ומיקום - הידד מקסיקו!)

מור

לא שמעתי שום דבר חדש. @shevy?

גם אני לא שמעתי שום דבר בינתיים.

ועכשיו תורי - החלטת ממשלה בנושא. השאלה היא מה המסמך הסופי שאושר שם. רעיונות?

@morchickit